בסופו של הקיץ, קצת לפני שתשומת הלב הישראלית שוב הוסטה לכיוון עפיפונים בגבול הדרום ולעבר הבחירות שבפתח, נדמה שהסתיימה לה בשקט המלחמה הסורית. כוחות המשטר הסורי חזרו לרמת הגולן וגם כוחות האו”ם, כך נאמר, החלו לפרוש מחדש את עמדותיהם על מנת להחזיר את הסדר הישן על כנו ואת הבנות הסכם הפרדת הכוחות מ- 1974. הגבול הסורי – זה שעליו נאמר “ותשקוט הארץ ארבעים שנה” – חזר לקדמותו. הפצועים הסורים בבתי החולים הישראלים חזרו גם הם הביתה עם סגירתו של מבצע “שכנות טובה”. מקום הולדת המהפכה בדרעא הפכה למקום קברה וסוריה הישנה והטובה חזרה לשכון אל מעבר לגבול. האמנם?ד
שמונה שנים של מלחמה בסוריה שינו את פניה של המדינה וסוריה שהיתה, דומה שלא תהיה עוד. ראשית, יש להבין את השינוי הדמוגרפי והחברתי שעבר על סוריה, מדינה של 23 מליון איש טרם המלחמה ובתוכם כ-12% עלאווים, פלג חילוני בעל שורשים בשיעה ובעל קשרים הדוקים לאיראן. כיום, מספר הפליטים מחוץ למדינה עומד על יותר מ-5.5 מיליון – רובם המכריע סונים אך גם מיעוטים אחרים. מספרי ההרוגים: לפחות 511,000 , מתוכם כ-350,000 ידועים בשמותיהם, השאירו מדינה אחרת בסופה של מלחמה. הצבא הסורי, שמנה 200,000 חיילים לפני המלחמה, נשחק במהירות הן בקרבות והן בגל עריקות משמעותי שיצר את “צבא סוריה החופשי” ושורת המילציות שלחמו תחתיו. הצבא הזה לא יכל לנצח את המלחמה הסורית והוא אכן לא ניצח בה. אסד נשאר בכיסאו בגלל מילוי שורות בצבא על ידי מליציות מגויסות שבשיאן החזיקו בסוריה כ-80,000 חיילים. לסיוע הזה אחראית הייתה בעיקר איראן שבניגוד לדיווחים על יציאתה מסוריה או נסיגתה לקו דמיוני המרוחק ב-85 ק”מ מגבול ישראל, שלא מכליל את דמשק, היא דווקא מתבססת ממש מצידו השני של הגבול. אסד, השליט הבלתי מעורער של ה”רפובליקה הסורית”, לא ממש ניצח את המלחמה הזו. היא נוצחה בשבילו על ידי האיראנים על הקרקע והרוסים מהאוויר כאשר הציר הזה – הציר המנצח – הוא זה שגם קובע כיצד תראה סוריה החדשה כמו גם מי יהיו הסורים החדשים שיקבלו את פנינו מצידו השני של של קו אלפא ברמת הגולן (או מצדו השני של מעבר קוניטרה שנפתח מחדש ב 15 באוקטובר).ד
View full post…
