ברית המיעוטים בסוריה: לקראת תמורות אסטרטגיות

.שני מאורעות אשר נוגעים למשבר הסורי עמדו בימים האחרונים במוקד תשומת הלב העולמית. הראשון – משיית גופת הפעוט הכורדי חסר האונים, איילן, אשר טבע בלב ים אחרי שסירתו התהפכה בדרך מטורקיה ליוון; השני – ההתנקשות בחיי השיח’ הדרוזי, וחיד אל-בלעוס, מראשי העדה בסוריה. אף על פי ששני המאורעות אינם קשורים במישרין, סמיכותם הבליטה תופעה רחבה ומשותפת: הפרימה ההדרגתית של ברית האינטרסים בת עשרות השנים בין המשטר העלווי למיעוטים האתניים והדתיים בסוריה. הבריתות בין שושלת אסד לדרוזים, לנוצרים, לכורדים ולאסמאעילים במדינה, שנרקמו בימיו של חאפט’ אל-אסד, היו במשך ארבעה עשורים אחד מיסודות שרידותו של המשטר הסורי. המיעוטים נטו לתמוך בסדר הפוליטי שהעניק דומיננטיות לעדה העלווית – גם היא עדת מיעוט – מתוך תפישה שסדר זה יעניק ערובה לשמירת ביטחונם, לקידום מעמדם הסוציאלי ולהשתלבותם בעמדות השפעה צבאיות, ממשלתיות ופוליטיות.ח

הטרגדיה האישית של הפעוט הכורדי שמה דגש על המצוקה הקיבוצית של הכורדים בסוריה. הללו אינם חשים עוד מוגנים במולדתם, ומהווים אחוז ניכר מכלל הפליטים הסורים המחפשים תקווה באירופה. הכורדים מנו ערב מלחמת האזרחים 2.2 מיליון נפשות (כ-10% מאוכלוסיית סוריה) והצליחו לכונן במהלכה – ובהסכמת המשטר – אוטונומיה בלתי-רשמית בצפון המדינה. ככלל, הם לא נלחמו כנגד צבאו של אסד וגם לא היו יעד לתקיפה. עם זאת, היחלשותו המתמשכת של המשטר רוקנה את ההסדר בין הצדדים מתוכנו. ‘המדינה האסלאמית’ (דאע”ש) רואה בכורדים כופרים ויעד לתקיפה, בעוד צבא אסד המידלדל אינו יכול להגן על שטחים אשר אינם נתפשים עבורו כאסטרטגיים. רבים מהכורדים אינם מוכנים להפקיר את משפחותיהם לחסדי ‘המדינה האסלאמית’, כמו בעיר כובאני למשל שהפכה לזירת לחימה בלתי פוסקת. אחרים עוזבים משיקולים פנים-כורדיים, בשל סלידתם מהממשל הסמכותני שמנהיגה ‘מפלגת האיחוד הדמוקרטי’ (PYD) המקורבת ל-PKK התורכי. לצד הכורדים, בין הפליטים המהגרים לאירופה ישנו שיעור בלתי מבוטל של נוצרים הנסים מאימת גיוס החובה שכופה משטר אסד.ח

ההתנקשות בשיח’ אל-בלעוס העידה על כך שגם ברית המיעוטים הדרוזית-עלווית נסדקת. אל-בלעוס ייצג קול הולך וגוברשקרא לדרוזים להתנתק ממשטר אסד ולצאת לדרך חדשה ועצמאית, מאחר שהאחרון לא מסוגל עוד לספק להם הגנה, מפקיר את ביטחונם והחל להפוך עול על צווארם בכך שזוהו כבעלי בריתו. אל-בלעוס הקים במחוז אל-סוידאא’ מיליציות עצמאיות שנועדו להגן על הר הדרוזים, הן מפני הכוחות הסלפים-ג’האדיים והן מפני כוחות המזוהים עם המשטר. בנוסף קרא לבני העדה לחדול מלהתגייס לצבא אסד והצהיר בפומבי על נכונותו לתאם הסדרים ביטחוניים עם כוחות אופוזיציה דוגמת ‘הצבא הסורי החופשי’. ישראל גם היא לא הייתה פסולה בעיניו כשותפה לבלימת ניסיונות ההשתלטות של איראן ושלוחותיה על הר הדרוזים. זאת, לדבריו, על בסיס ההיגיון לפיו “האויב של אויבך הוא ידידך”.  ח

ההתנקשות באל-בלעוס באה בתום גל של מחאות נגד הממשל בדמשק בעיר אל-סוידאא’, בירת המחוז ולבו של הר הדרוזים. בעקבותיה הושמד פסלו של אסד האב – מחזה שכמותו לא נראה בעיר שנתפשה כמעוז הנאמן למשטר. עם זאת, השלכות האירוע טרם התבררו עד תום. ישנם בקרב העדה קולות הקוראים להרגעת הרוחות ולהימנעות מהיגררות לפגיעה במרקם היחסים הדרוזי-עלווי המסורתי. חלקם אף מנסים לייחס את ההתנקשות לאויבי המשטר הסורי, ובאופן מפורש יותר למנהיג הדרוזי של המפלגה הסוציאליסטית בלבנון, וליד ג’ונבלאט, או לגורמים ב’צבא הסורי החופשי’; מצד אחר, דיווחים המגיעים מאל-סוידאא’ מעידים על התפרצות של זעם נגד המשטר והתגברות הקריאות ל”שינוי כיוון”. גילוי דעת בלתי רשמי שיצא מטעם שיח’ים דרוזים הטיל את האחריות להתנקשות על משטר אסד והתחייב לתגובה נחרצת. החתומים עליו הכריזו על הר הדרוזים כאזור משוחרר מהוועדות הביטחוניות ועל העברת ניהול ענייני הביטחון לאנשי המקום. הם הביעו עניין בתיאום ביטחוני עם הקבוצות החמושות הפועלות בהר הדרוזים, כמו גם עם הקהילה הבינלאומית, במטרה להפכו לאזור ביטחון או אזור אסור לטיסה ולהביא לפתיחה מתואמת של מעבר הגבול לירדן. מ

התמורות בסוריה משפיעות גם על ישראל. עתיד היחסים בין העדות במדינה ייקבע במידה רבה בהתאם ליכולתה של הקהילה הבינלאומית לייצר מתווה מוסכם שיארגן מחדש את הסדר הפוליטי במדינה. ככל שהמיעוטים יקבלו אוטונומיה רחבה יותר, כך יאפשר הדבר רקימת שותפויות עצמאיות בינם לבין ישראל על בסיס אינטרסים גיאוגרפיים ואסטרטגיים משותפים. מבחינה זו, בהתרופפות הברית ההיסטורית בין משטר אסד למיעוטים במדינה טמונות גם הזדמנויות לעשייה ישראלית. זוהי העת לחיפוש בעלי ברית חדשים ולעיצוב הסדרים חדשים שיבטיחו את הגנת המיעוטים ויגדירו מחדש את מעמדם של האזורים בהם הם נמצאים בדרום סוריה ובצפונה. על ישראל, שחולקת עם המיעוטים אינטרסים רבים דומים ואויבים משותפים, לתת את דעתה ליוזמות העשויות להתחבר לחזונו הישן של בן-גוריון, אולי לקראת ברית מיעוטים חדשה.ח

Leave a Reply

Your email address will not be published.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.