הבלוגר ד”ר אלי בן סימון הוא בעל מקורות מצויינים: הוא יודע שהרגו את ראש המוסד ומכיר יוזמות מדיניות סודיות – רק שהוא לא קיים. על תעמולה מתחזה ברשת

ניר בומס, ניב ליליאן

“מאיר דגן, ראש המוסד הישראלי, נהרג”, טענו כלי תקשורת ערביים לפני מספר חודשים. על פי הדיווחים השקריים, האלוף במילואים דגן נהרג בתאונת דרכים מסתורית בעת שביקר בירדן. מכוניתו של דגן, כך לפי הדיווח, איבדה שליטה וכמה ממלוויו נפצעו אף הם ונמצאים מאושפזים בבית החולים בעמאן.

הבלוג שאחראי לשמועות האלה, שהגיעו לראש המהדורות בחלק ממדינות ערב, הוא FilkkaIsrael, הבלוג של דוקטור אלי בן סימון.

המוניטין של דוקטור אלי בן סימון מהאוניברסיטה העברית הולך לפניו מזה זמן. בן סימון הוא איש אקדמיה מוערך, פרשן פוליטי ואדם שמקורותיו לא יאכזבו, במיוחד כאשר מדובר בנושאים רגישים כמו פרשיות ריגול, תוכניות מדיניות סודיות או נתונים “אמיתיים” שלא דווחו בתקשורת. הצצה חטופה בבלוג שלו תספר לכם, למשל, על מניין ההרוגים של צה”ל בעזה העומד, בניגוד לפרסומים הישראלים הרשמיים, על מאות.

מכה גלים

ההצלחה של החמאס, טוען בן סימון, נבעה בין השאר על ידי שימוש בתחבולות שונות ובניהם התחזות למתים ולחימה מתוך בורות תת קרקעיים. עוד תוכלו לקרוא שם על פעילים לבנונים וסוריים, החשודים בריגול וקשרים למערכות המודיעין של ישראל וארצות הברית.

פרשנויותיו של בן סימון, מתפרסמות בקביעות ומצוטטות בהרחבה ברשתות הערביות. כך למשל, ביוני השנה פורסם סקופ באתר שחשף הצעה אמריקנית של המועמד לנשיאות ג’ון מקיין, שקודמה על ידי רוברט מגאן, אחד מראשי מכון מחקר הידוע קרנגי.

על פי ההצעה, שאף נחשפה בהרצאה שלו בניו יורק, תקדם המפלגה הרפובליקנית בארה”ב יוזמה ולפיה תהליך השלום העתידי יעשה במסגרת מדינה פלשתינאית שבסיסה יהיה בירדן. הידיעה הכתה גלים ועד מהרה פורסמה בהרחבה בירדן ובעולם הערבי. אל ראי, היומון הממשלתי בירדן אף טרח לפרסם מאמר מערכת חריף כנגד ההצעה האמריקנית השחצנית.

האיש מאחורי האגדה

אם אתם שואלים את עצמכם כיצד עדיין לא נתקלתם בשמו של הדוקטור הידוע, אזי הרשו לנו לנחם ולומר שאינכם היחידים. מדוע? כי דוקטור אלי בן סימון לא היה ולא נברא.

באוניברסיטה העברית, למשל, לא מכירים אותו. גם רוברט מגאן, שהתבקש להגיב על הרצאתו וההצעות הרפובליקניות מצא עצמו מופתע. הוא בכלל היה בבריסל בזמן שבו “התרחשה” הרצאתו בניו יורק, וכל קשר בינו לבין הרעיונות שהועלו נמצא כהזוי לחלוטין.

בלבנון, לעומת זאת, מכירים את הדוקטור הטוב דווקא בשם אחר. בן סימון, ככל הנראה, הוא כאדור אוורארקי, הכותב לא מעט באתרים הפרו סורים “אקסאלסר“, ו “שאמפרס“

מקורות לבנונים שונים כבר קישרו את אווארקי עם המפלגה הסוציאליסטית הסורית ועם עבדול חמיד עבאס דאשתי – כוויתי ממוצא שיעי בעל קשרי משפחה לקצין בכיר במודיעין הסורי, המעניק לו במה קבועה.

חוסיין עבדול חוסיין, עיתונאי, טוען כי הבלוג FilkkaIsrael הוא חלק ממבצע תעמולה שחורה, שמופעל בידי רשת מודיעין לבנונית-סורית. תעמולה שחורה הוא כינוי לפעילות הסברתית שבה יוצר המסרים, אינו מופיע בזהותו האמיתית, אלא מתחזה לדובר אחר, בדרך כלל מישהו ששייך לצד הנגדי. במקרה שלנו, כאדור אווארקי מציג עצמו כאיש אקדמיה ישראלי.

כולירה בפריז

תעמולה שחורה במדיה אלקטרונית אינה דבר חדש והיא נמצאת בשימוש מאז ימי מלחמת העולם השניה ועוד לפני כן. “רדיו קונקורדיה”, למשל, היה מבצע תעמולה שחורה רדיופונית של הנאצים, שבמסגרתו שידרו אל תוך צרפת הנכבשת מספר תחנות רדיו לא מזוהות, שטענו כי הן “רדיו קומוניסטי שוחר שלום”. התחנות טענו כי בריטניה הקריבה את צרפת למען מטרותיה, “גילו” כשלים בתעשיה הצבאית הצרפתית והפיצו שמועות על התפשטות מגיפת הכולירה בפריז.

למבצע הייתה הצלחה כה גבוהה בזריעת בלבול ופחד בקרב שורות הצרפתים, עד כי גאבלס, שר התעמולה הנאצי, התרברב ביומניו כי למבצע היו “100 אחוזי הצלחה”, על פי הדיווחים שהתקבלו מה”שירותים הדיפלומטיים”, של גרמניה הנאצית.

אך אם בעבר, בימי הרדיו והטלוויזיה, תעמולה שחורה דרשה ציוד יקר יחסית כמו משדרי רדיו חזקים (הבריטים עשו שימוש במשך זמן מה במשדר עוצמתי בן 50,000 וואט שמיסך והשתלט כליל על השידורים הגרמניים המקומיים בגל קצר), הרי שבמדיום האינטרנט, תעמולה שחורה היא עניין פשוט – כל מה שצריך לרכוש זה שטח אחסון, לרשום שם מתחם להתקין תוכנת בלוגים כלשהי ולהתחיל לפרסם מידע פרובוקטיבי. השמועות כבר יתחילו להתגלגל מעצמן, כמו שקרה ל-FilkkaIsrael.

פסודו-אופוזיציה

את הטכניקה הזו מכירות גם מדינות וגם ארגונים אחרים המודעים לחשיבות בזירה התקשורתית. איראן, שגם כך מצנזרת מאות אלפי אתרי אינטרנט, הצליחה ליצור גם כמה אתרי אינטרנט חדשים משלה המנסים, למשל, ליצור בלבול בשורות האופוזיציה.

כך, האתר של מפלגת מרזה פור גור. מפלגת סטודנטים חילונית שמושבה בארה”ב אך היא עדיין פעילה בתוך איראן, גילתה בחודש שעבר אתר חדש בעל שם מאוד דומה אך תוכן שונה למדי: האיראנים הקימו גם כמה ארגוני “פסודו אופוזיציה” על מנת לבלבל ולבזר את שורות ההתנגדות.

אחרית דבר: לקח לקורא הנבון

ואם ניתן ללמוד משהו מכל זה הרי שזהו הלקח אותו צריך לדעת כל צרכן תקשורת מודע: אל תאמין לכל מה שאתה קורא, ובדוק טוב את מקורותיך. ואם אתם בכל זאת פוגשים את אלי, אנא מסרו דרישת שלום חמה