המערכה בדרום סוריה – זו שמדי פעם ‘זולגת’ גם אלינו – שוב התקרבה לגבולות מדינת ישראל. מכונית תופת התפוצצה בחאדר, כפר דרוזי הממוקם כשני קילומטרים מגבול ישראל ומול הכפר מגד’ל שמס. הידיעות על הרוגים דרוזים גרמו להתקהלות של מאות תושבים דרוזים מרמת הגולן ומהגליל, שפנו לכיוון גדר הגבול בדרישה לתגובה ישראלית. 15 תושבים הצליחו לפרוץ ולעבור את הגדר כדי “להגן על האחים”. צה”ל נאלץ לחצות את הגבול בעצמו כדי להחזירם.ח

עד מהרה – כנראה לאחר פניות ממנהיגי הקהילה הדרוזית ומאישים כמו ח”כ אכרם חסון ממפלגת כולנו – שוחררה הודעה מטעם לשכת ראש הממשלה: “צה״ל ערוך ומוכן לסייע לתושבי הכפר, וימנע פגיעה או כיבוש של הכפר חאדר מתוך מחויבות לאוכלוסיה הדרוזית” . אבל גם זה לא הספיק. השייח’ הדרוזי עלי מעדי פנה בקריאה לחיילי וקציני צה”ל הדרוזים לעזוב את יחידותיהם ולהגיע לגולן כדי להציל את אחיהם בחאדר. בשעות הערב פרסם ברשתות החברתיות ארגון לא מזוהה בשם ‘ההתנגדות העממית של חאדר’, אולטימטום ובו הוא דורש מישראל להפסיק לסייע לג’בהת אל-נוסרה, שאם לא כן יירה הארגון רקטות ‘המכילות חומרים רעילים’ .ח

לבסוף נרגעו מעט הרוחות. לאחר קרב קשה ולא מעט הרוגים, חזרו כוחות סוריה וחיזבאללה אל עמדותיהם. חאדר ניצל, בינתיים, וישראל נפטרה מהדילמה שעלתה לרגע על שולחן הקברניטים. אבל מהי בעצם הדילמה של חאדר?י

דגלי סוריה במג’דל שמס

המלחמה בסוריה – הנמצאת כבר בשנתה השביעית – מגלה סימני האטה. המשטר הסורי הצליח לשרוד את השנים הללו, כאשר בעזרת נחישותם של פטרוניו האיראנים והרוסים הוא גבר לבסוף במספר חזיתות על המורדים שניצבו כנגדו. השטחים שנשלטו על ידי ה”מורדים” מחד ועל ידי המדינה האסלאמית (דאעש) מאידך, החלו לחזור לידי השלטון ובעלי בריתו. סוריה – שקרוב למיליון מאזרחיה נהרגו ושליש מאוכלוסייתה הפכו לפליטים – חותרת עתה לכיוונו של סטטוס-קוו חדש.ע

ישראל טיפלה כבר ביותר מ-5,000 פצועים סורים מאזור דרום סוריה. סיוע ישראלי, רפואי והומניטרי, ניתן ברוב השטח הנשלט על ידי המורדים. לצבא סוריה החופשי, כמו גם לבעלי בריתו מהפלגים האסלאמיסטיים יותר, ישנו אינטרס משותף עם מדינת ישראל, והוא הלחימה במשטר אסד ובבעלי בריתו – איראן וחיזבאללה – והכרעת ארגון דאעש.

ישראל לא בחרה בשכניה שמעבר לגבול, אולם נראה כי כרגע ישנם כמה עניינים משותפים שבהם היא יכולה להסתייע בשכנים אלה ולסייע להם. לא בטוח שהדרוזים של חאדר, שאותם נזעקנו להושיע, רואים עין בעין את הצרכים הישראליים.ח

ראוי להזכיר כאן את הלינץ במג’דל שמס, שהתרחש ביוני 2015. שני פצועים סורים במצב קשה שהובלו באמבולנס צבאי הותקפו – יחד עם חיילי צה”ל ששמרו עליהם – בעקבות שמועה שפשטה בקרב הדרוזים כי מדובר בלוחמי ג’בהת אל-נוסרה שטובחים באחיהם מעבר לגבול. פצוע אחד נרצח בחבטות אבנים ומקלות בראשו, וחייל צה”ל ונגד נפצעו קל.

האירוע החמור הזה התרחש בשטחה של ישראל, והדרוזים שתקפו את חיילי צה”ל הוזנו ממידע שהגיע מצדו השני של הגבול. צה”ל הפיק לקחים, אך גם הפנים את הרגישות הנוספת של הזירה הסורית, בהיבט הדרוזי שלה: לפחות כמה מנציגי הקהילה ברמת הגולן לוקחים צד במלחמה. בכפרים כמו מגד’ל שמס עדיין מונפים דגלי משטר אסד ביום העצמאות הסורי.

רק לפני שבועיים נהרג, יש אומרים בהתנקשות, עיצאם זהר אל-דין, דרוזי וקצין בכיר בצבאו של אסד, ומי שהתפרסם באכזריותו חסרת המעצורים שבגינה כונה “החיה”. יום למחרת, הכיכר המרכזית במג’דל שמס התמלאה בתמונותיו ובזרים לזכרו, וכך גם בכפר ראמה הגלילי. אחיו, אוסמה, נמצא בחאדר ומפקד על כוחות ה”שביחה”– המיליציות שמפעיל המשטר – ש-18 מחבריהן נהרגו בפיצוץ מכונית התופת ביום שישי האחרון, כולל שישה קרובי משפחתו של ח”כ אכרם חסון.י

הדרוזים של אסד

לכן, כאשר השייח’ מעדי מבקש מישראל לספח את הכפר חאדר לשטחה, וכאשר ח”כ אכרם חסון מתרברב שהשפעתו על ראש הממשלה חילצה הבטחה שצה”ל בכבודו ובעצמו יבטיח את שלומו של חאדר – כדאי לשים את הדברים בהקשרם הנכון.

ראשית, המלחמה בדרום סוריה אינה מתמקדת בדרוזים, ואין כוונה לפגוע דווקא בהם. הציר המרכזי היה ונשאר מורדים מול משטר, כאשר הדרוזים – מיעוט בסוריה ששילב ידיו עם המשטר מקדמת דנא – הם פשוט חלק מהציר הזה. בכפר חאדר נמצאות מפקדות משטר, אנשי חיזבאללה וכנראה גם יועצים איראניים. בני משפחתו של ח”כ אכרם חסון – שעליהם מתבקש צה”ל להגן – מהווים חלק מהמערך הזה, לובשי מדים ונשק. מי שלקח צד במלחמה, עשוי גם להיפגע ממנה.י

תפקידו של צה”ל באזור הגבול איננו מתמצה בכפר דרוזי אחד, אלא בדילמה רחבה יותר הקשורה למידת הסיוע לכוחות מצדו השני של הגבול. המשמעות של הפסד למורדים או גירושם מהגזרה, מעבר לאסון הומניטרי, תהיה חיזוקו של חיזבאללה והציר האיראני בזירת הגבול עם ישראל. מצב זה ישרת אולי את תושבי חאדר (יש לציין, לא את כולם – אופוזיציה דרוזית קיימת גם שם), אבל לבטח לא את ישראל. ניצחונה של חאדר, יהיה הפסד גדול לישראל.ח

________________________

ד”ר ניר בומס ומורן לבנוני הם חוקרים במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב