עזה כבר לא ענייה כל כך

האומדנים בעניין קו העוני לא לקחו בחשבון את רמת המחירים הנמוכה ברצועת עזה – ולכן לאחר שינוי הפרמטרים צנח אחוז העניים מ-65% ל-33%. אבל יש עוד כאלו שסבורים שיש שם משבר
ניר בומס

בצל הלהבות ותחת הכותרת “תקוות מרוסקות” פרסמו 21 ארגוני זכויות אדם דו”ח חדש על עזה. ישראל, מסתבר, שוב לא קיימה את הבטחותיה. חומרי בנייה חסרים ותוכניות השיפוץ של מבני הציבור ובתי הספר אינן יכולות להתקדם. עזה תחת מצור, טוען ג’רמי הובס, מנהל אוקספם אינטרנשיונל, ותושביה נמנעים מ”גישה למים נקיים, חשמל, פרנסה ועתיד”. עצוב. זוהי תמונת מצב עגומה שאינה מוסיפה כבוד למדיניות הישראלית השמה, כביכול, את ילדי עזה כאויביה. אלא שתשובה אפשרית לדו”ח הזה יכולה להגיע הפעם ממקום קצת פחות צפוי.ע

במקביל לכתיבת הדו”ח בנושא זכויות האדם, עסקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית בדו”ח העוסק בכלכלת עזה או לפחות בסוגיה הקשורה  לה לא במעט – בשיעור העוני. על פי המסמך, המוצג באנגלית שווה לכל נפש באתר האינטרנט הרשמי שלה – ב-2009 צנח האומדן לשיעור העוני בעזה במחצית, מ 65 ל-33 אחוזים.ט

בניגוד לקו העוני היחסי, הנהוג בישראל, קו העוני הפלסטיני, הינו קו עוני מוחלט, המכסה צרכים בסיסיים בתחומי הבריאות, מגורים ותזונה – כמו גם חינוך, תחבורה וצרכים אישיים. בנוסף קיים קו עוני נוסף ועמוק יותר המכסה רק את הצרכים הבסיסיים: ביגוד, תזונה ומגורים. הגדרתו של קו העוני הפלסטיני חשובה לא רק בהקשר לדיוני מדיניות והקצאת תקציב ממשלתית. בחברה, שבה כ-40% אחוזים מתקציב המדינה מגיע ממקורות בין לאומיים, כדוגמת הבנק העולמי והמדינות התורמות, משפיעים נתונים אלה על נכונותה של הקהילה הבין לאומית לסייע לרשות וללחוץ על ישראל לשנות את מדיניותה כלפי רצועת עזה.ם

עזה הייתה ידועה כמקום עני למדי עוד לפני ההתנתקות, עליית החמאס, והסגר שהנהיגה ישראל בשנים האחרונות. דו”ח של הבנק העולמי משנת 2004 טען ששיעור העוני בעזה עומד על 68% ואילו שיעור האבטלה מגיע ל-32%. עוד הצביע הדו”ח על הרעה כללית ביחס למדידות הקודמות בשנת 2000 ובשנת 2003. רבע מתושבי הרצועה, קבע הדו”ח , אינם יכולים להזין את עצמם ללא סיוע. הפסקת הסיוע, תגדיל גם את שיעור העוני העמוק (1.5$ לאדם ליום או 1,235 שקלים למשפחה בת 6 נפשות לחודש) לממדים של 65%, רמות הנמדדות רק במקצת מהמדינות העניות ביותר באפריקה.ל

עזה רעבה?י

אלו נתונים מבהילים. על פיהם מאות אלפי אנשים רעבים נמצאים מעבר לגבול כשמצבם רק הולך ומחריף לאור ההתנתקות והסגר. “עזה במשבר ” טען פייר קרהנביל, יו”ר הצלב האדום. “עזה רעבה” כתב פיטר הנסן מהגארדיאן הבריטי. גם ארגון המזון העולמי הכריז שיש בעיית מזון ברצועה, דבר שהקשה על אנשי המנהל האזרחי להסביר ש ש”אין משבר הומינטרי בעזה”.ן

אבל משבר הוא עסק משתלם, כנראה, ובמיוחד אם מישהו מוכן לשלם עליו. ולכן מפתיע עוד יותר שדווקא בשנים האחרונות, לאחר ההתנתקות, למרות החמאס ולמרות הסגר, עזה דווקא עושה סימנים של התאוששות. לא, לא מדובר בפרויקט היפה של ממשלת הולנד באמצעותו חקלאי עזה ייצאו 2.5 טון של תותי שדה ופרחים לאירופה. מדובר פשוט בתיקון סטטיסטי.ן

הדו”ח האחרון של הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה מסביר שחישובי האומדנים בעניין קו העוני לא לקחו בחשבון את רמת המחירים הנמוכה ברצועת עזה, בהשוואה לזו בגדה המערבית. עכשיו, בסיוע כלכלני הבנק העולמי , עודכנו המספרים ואיתם גם אומדן העוני בעזה שצנח כך לפתע במחצית, מ-65% על פי שיטת החישוב הקודמת ל-33%. יש להזכיר גם ש-33% האלה, נתון קשה כשלעצמנו, משקף קו עוני המכיל לא רק מזון, ביגוד ומגורים – אלא גם תנאים בסיסיים, בריאות וחינוך.ח

מבט נוסף לאורך השנים, להוציא את תקופת מבצע עופרת יצוקה שהקשה רבות גם על ארגוני הסיוע, מראה שהעוני בעזה לא השתנה כל כך מאז שנת 2004 ועמד על 30% לערך. במילים אחרות, בניגוד לתפישה המקובלת בעולם – השפעת הסגר על העוני ברצועה מוגבלת. אגב, העוני בגדה נמצא גם הוא במגמת ירידה. בשנת 2004 עמד על 25% וירד בהדרגה עד לשנת 2009, השנה האחרונה לגביה ישנם נתונים, לרמה של 17%.ל

שקט תעשייתי

המעיין בדיווחים על הרצועה, מאז פרסום האומדנים החדשים או בדוחו”ת ארגוני זכויות אדם העוסקים בנושא (אלה המצטטים תדיר את אומדני העוני הישנים ובכללם בדו”ח האחרון), מגלה שקט תעשייתי . אולי השקט בחזית הבין לאומית נובע מכך שהשינוי אינו תומך באג’נדה של מרבית הארגונים העוסקים בנושא. והתקשורת? זו אולי פשוט היא אינה מעוניינת בחדשות קצת יותר טובות וזו שלנו עוסקת, כרגיל, בשריפות אחרות ומגלה אדישות למתרחש בחברה העזתית מעבר לגדר.י

כמה תובנות ניתן לייחס למספרים הללו: ראשית, שינוי האומדנים מלמד על המצב החברתי-כלכלי ברצועת עזה ועל ההשפעה המוגבלת של הסגר על שיעורי העוני . שנית, נוכחים אנו שוב עד כמה חשוב לדעת ולהעריך נכונה שהרי לבסוף, גם ללא הדלפה, מישהו יבוא , יבדוק ויחשוף.כ

.בנוסף, חבל שהמדינה אינה מפנות משאבים מתאימים לניתוח כלכלות השטחים. היה ראוי שהמוסדות הישראליים המתאימים – ממלכתיים – יעשו זאת

לבסוף כדאי לשים לב למה שקורה בחצר האחורית שלנו. העוני בעזה, וזאת ללא קשר לתפישה פוליטית כזו או אחרת, לא טוב לא לנו ולא לפלסטינים. ראוי וצריך לפעול למיגורו וכדאי גם שפעולותינו יפרידו בין האדם ברחוב העזתי ולבין הממשלה השולטת בכיפה. בהקשר זה אולי כדאי שנתדיין מעט יותר עם אנשי המדינות התורמות בעניין השקעת הכסף שכידוע, לא תמיד מגיע למקומו הראוי. מעט יותר תשומת לב לא הייתה מזיקה.ח

Leave a Reply

Your email address will not be published.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.