רשתות השנאה

ניר בומס וניב ליליאן

23/8/2006

גל האנטישמיות של השבועות האחרונים, שכלל בין השאר רצח של עובדת הקהילה היהודית בסיאטל; ציור צלבי קרס על חנויות יהודיות ברומא; חילול אנדרטאות לזכר השואה בגרמניה; שרפת בית כנסת בסידני ותקיפת שגרירות ישראל במוסקבה, נקשר לא רק לאירועים בלבנון, אלא גם לעובדה שהאנטישמיות החדשה הסתגלה לעולם הגלובלי החדש, ובין השאר משתמשת באינטרנט ככלי לליבוי יצרים.


כמה ימים לפני ביקורו החשוב של האפיפיור בנדיקטוס ה16- בפולין בחודש שעבר, נדקר בצווארו מאייסה דוהילוק, מנהיג קבוצת אנרכיסטים, לא רחוק מביתו בוורשה. את האחריות למעשה נטלה קבוצה ניאו-נאצית קיצונית שפעילותה התגברה במיוחד לקראת ביקורו של האפיפיור.

יום אחד לפני בואו של המנהיג הנוצרי, הותקף בתרסיס פלפל מנהיג דתי אחר, הרב הראשי של פולין. האיש שתקף את הרב מייקל שודריג צעק “פולין לפולנים!”. המקרה הזה מצטרף למקרים אחרים, כמו הודעות טקסט אנטישמיות שהגיעו לטלפון הנייד של מנהיגי סטודנטים יהודיים בפולין.

חקירת כל המקרים האלה הובילה את המשטרה הפולנית לאתר האינטרנט red watch, שמוקדש לשנאת זרים, שהכיל מידע אודות פעילים יהודים, הומוסקסואלים ותומכיהם. האתר מפרסם את פרטיהם של אנשים “לא רצויים”, או כאלה שאינם נענים לאידיאל הנאצי. האתר מספק פרטים מלאים, כולל שמות, תארים, תמונות, כתובות ומספרי טלפון.

אתר האינטרנט קשור לקבוצה ניאו-נאצית ידועה בשם “דם וכבוד”. לפי האתר, מטרתה העיקרית של הקבוצה היא “להילחם למען התרבות הארית, מנהגים, מורשת ועתיד הגזע דרך עקרונות הנאציזם והכוח הלבן”. ל”דם וכבוד” יש 20 סניפים באירופה, צ’ילה וארה”ב.

הגלובליזציה מתערבת לטובה

עידן האינטרנט בכפר הגלובלי מאפשר לקדם עסקים, מחקר וחינוך, אבל הוא גם מאפשר לאוסאמה בן לאדן להפעיל את אל-קאעידה ממחשב נייד במחבוא באפגניסטן. האינטרנט היא זירה המקדשת את חופש הביטוי, והפיקוח עליה מורכב. הרשת כיום היא כלי מרכזי להטלת אור על מעשיהם של משטרי דיכוי, אך במקרה של “דם וכבוד” וקבוצות ימין קיצוניות דומות, היא משמשת להפצת שנאה.

red watch פועל באמצעות שרתים של חברה אמריקנית בארה”ב. השלטונות הפולנים ניסו לסגור את  האתר, אך נתקלו בחוסר שיתוף פעולה מצד עמיתיהם האמריקנים. שיתוקו המוחלט של אתר אינטרנט דומה לניסיון ללכוד את רוח בבקבוק. גם אם האתר יוסר מהשרתים בארה”ב, במהרה הוא יצוץ על שרת אחר, הממוקם פיזית ב”מקלטי אינטרנט” ידועים. אך האם קצרה ידו של הממשל מלבלום את התופעה? לא ולא.

כאן דווקא הגלובליזציה מתערבת לטובה. עבור אירוח על שרתים בכל מקום ועבור הרישום של שם המתחם מישהו צריך לשלם, ובדולרים. את הרשומות המכילות פרטים אישיים של מפיצי השנאה המטיפים לאלימות וארגוניהם ניתן להשיג בהקשת פקודה בודדת באתרי רישום המתחמים. המידע הדרוש נגיש לכל ובוודאי לשלטונות המדינתיים.

כך למשל בישראל, המשטרה הפעילה את הפקודה למניעת טרור בכדי להוריד מהרשת אתרי אינטרנט של תנועת “כהנא חי”. כעת רק צריך שבמשרדי האף-בי-אי, הסקוטלנד יארד והבי-אף-וי בגרמניה יתעוררו ויזמנו את אותם קיצונים לחקירה בחשד להסתה.

הזכות לחיים של אותם פעילים הנמצאים תחת איום אישי גוברת במקרה הזה על הזכות העקרונית לחופש הביטוי של קבוצות ניאו-נאציות ואחרות, המסיתות לפגיעה בהם. ישראל יכולה וצריכה להתריע על אתרים מסוג זה המעודדים אלימות, ולסייע לרשויות החוק המקבילות לפעול. הגיע הזמן להתעורר.

Leave a Reply

Your email address will not be published.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.