תרעלת המערב

 

2/4/2007

בערות היא כוח”, כתב ג’ורג’ אורוול בספרו “1984”. עולמנו שלנו אינו חסין מהגיון הזה, המחליף “טוב” ב”רע”, “מלחמה” ב”שלום” ו”חירות” ב”עבדות”. כמה מהתקופות האפלות בהיסטוריה התרחשו תחת השפעתם של רעיונות מעין אלה, שהועצמו על ידי נשק התעמולה, שגרם לאנשים לחשוב במונחים כאלה ולפעול בהתאם. ההיסטוריה גם לימדה שהשיח הזה מסוכן, היות ואינו נגמר במילה, אלא דווקא ברובה ומעבר לו.

לאחרונה השלים “המרכז למעקב אחר השפעת השלום” את מחקרו על ספרי הלימוד האיראניים. 115 ספרים ומדריכי מורים שמכסים את כל מקצועות הלימוד בבתי הספר היסודיים והתיכוניים נבדקו. הממצאים אולי אינם מפתיעים, אבל למרות זאת הם ראויים לציון: מחנכים את התלמידים האיראנים לשנוא את המערב ומכינים אותם להקריב את חייהם במלחמה גלובלית, שסופה יהיה ניצחון איסלאמי גלובלי או מות קדושים קולקטיבי והירואי.

מספרי הלימוד עולה תמונה מדאיגה, של משטר המחלק את העולם ל”טובים” ו”רעים”, שגורלם להילחם אחד בשני עד לניצחון. מכיוון שהמערב “המרושע והשחצן” מבקש להרוס את איראן, המלחמה היא בלתי נמנעת. לפיכך, על האיראנים נופלת המשימה הדתית להילחם ב”רשע” עד שיושמד. או לחילופין, עד שיחוסל מחנה ה”טובים”.

דוגמה מובהקת לכך הוא ציטוט של האייתולה חומייני בספר לימוד לכתות י”א: “או שאנו נאחז זה את ידו של זה בשמחה על ניצחונו של האיסלאם על העולם, או שכולנו נקבל חיי נצח כשאהידים. בכל מקרה, הניצחון וההצלחה בידינו”.

מחנה ה”רעים”, הידועים גם כ”מדכאים” ו”שחצנים”, כולל את כל המערב תחת הנהגתה של ארה”ב – “השטן הגדול”. “כעת, על מנת להמשיך את המהפכה האיסלאמית, מחובתנו להמשיך בכל כוחנו במרד נגד השחצנים והמדכאים, ואל לנו להפסיק עד שכל מצוות האיסלאם והידיעה הגואלת ש’אין אל מלבד אללה’ יתפשטו בכל העולם”, כפי שנכתב בספר לימוד לכתות  ז’. מלחמה כזו נקראת “ג’יהאד יזום”, ומוסברת בספר לימוד לכתות ח’.

לכלוך בצורת מגן דוויד

מלחמה זו, אליבא ד’ספרי הלימוד, כבר החלה. המערב מואשם בכך שהוא משתמש בתרבות כנשק לשלוט בעולם. הנהייה אחר תרבות המערב מכונה “תרעלת המערב” (“”westoxication) ונחשבת לשלילת הזהות המוסלמית ולאויב המושבע של המהפכה האיסלאמית. על התלמידים להתרחק מהשפעות אלה.

פסוקים מהקוראן והצהרות מנהיגי המהפכה האיסלאמית ב-1979 מלווים את האימונים הצבאיים וההכשרה לשימוש בנשק ובחומרי נפץ כחלק משיעור הנקרא “נכונות להגנה”, הנלמד החל מכיתה ח’. ספרי הלימוד לשיעור זה כוללים אזהרות לגבי התקפות מרובות מצד האויבים, והדבר מסייע ביצירת מנטאליות של מצור בקרב התלמידים.

הספרים קוראים  לתלמידים להתכונן למלחמה על ידי עידוד מות קדושים או “שאהאדה”.  טיפוח רעיון ההקרבה העצמית  מתבצע בדרכים שונות – פסוקים מהקוראן, פתגמים של אימאמים שיעים, סיפורים ושירים המהללים שאהידים בעבר ובהווה וקריאת צוואותיהם של שאהידים בכיתה ותלייתם על הקירות. מוטיב דם השאהיד וסמלו – צבעוני אדום – הינם חלק חשוב בספרי הלימוד, ומוצאים ביטוי במלל ובאיורים.

מקומה של ישראל כמובן לא נעדר. במקום אחד מצויירת היא כמעין לכלוך בצורת מגן דוויד שיש לטאטאו על מנת לנקות את העולם. במקום אחר מתבקשים התלמידים להצטרף למאבק ביישות הכיבוש. רוב דברי השטנה וההטפה למלחמה כלולים בספרים לכתות העליונות, אך מופיעים באופן ראשוני גם בספרים לכתות נמוכות יותר.

אסופת ההצהרות הקיצוניות האלה מלמדת על כך שבאיראן יש משהו מעבר לקפריזות של הנשיא אחמדינג’אד. האיראני. ספרי הלימוד הנדונים הם מתקופתו של הנשיא חתאמי, המנהיג ה”מתון” שכיהן בין השנים 1997-2005. ספרים אינם משתנים כל כך מהר, ולכן הם יכולים ללמד אותנו על תפישת העולם של קובעי המדיניות באיראן ועל העולם אותו המהפיכה האיראנית מנסה עדיין ליצור.

בשנות השמונים איראן שלחה 36 אלף תלמידים אל מותם בשדות מוקשים עיראקיים, כשהם צועקים סיסמאות המשבחות את השאהידיות. ספרי הלימוד האיראניים משקפים את חזונו העגום של משטר קיצוני המכין את ילדיו לדבר דומה – מלחמת יום דין גלובלית נגד המערב. מלחמה שתכוון גם אלינו ותוכל לכלול כל כלי נשק עליו ישימו האיראנים את ידם. כדאי לעצור את ההטפה הזו לפני ש-2007 תהפוך ל-“1984”.

 

Leave a Reply

Your email address will not be published.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.