האסלאם באירופה; קשרי ישראל עם האוכלוסיה בדרום סוריה; ורשמים עדכניים מהנעשה ברשות הפלסטינית

פודקאסט אסטרטגי : המכון לחקר הביטחון הלאומי

  האסלאם באירופה; קשרי ישראל עם האוכלוסיה בדרום סוריה; ורשמים עדכניים מהנעשה ברשות הפלסטינית

ד”ר דינה ליסננסקי, חוקרת אסלאם באירופה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אריאל, מתארחת לשיחה מרתקת על מאפייני האסלאם באירופה, שיטות הפצתו ושיטות גיוס פעילים, בין השאר למטרות טרור. במדינות אירופה בשנים האחרונות ישנה התעוררות של תהליכים פנימיים, כמו התחזקות ועלייה לשלטון של מפלגות ימין קיצוני, תופעות של שנאת זרים, במקביל ותוך זיקה ישירה לפעילות הגוברת של תנועות אסלאמיות ופעילים אסלאמיים באירופה – תהליך בולט מאוד בשיח התקשורתי הישראלי והבינלאומי בשנים האחרונות. מה מייחד את האסלאם במדינות שאינן מוסלמיות לעומת האסלאם בעולם הערבי? מהי משמעות מושג הדעוה, שחזר לשיח במאה ה-20? מה כוללת פעילות הדעוה כיום וכיצד היא משפיעה על התופעה הרחבה של השפעת והפצת האסלאם באירופה, והאם היא קשורה באופן ישיר לטרור?ח

ד”ר ניר בומס (החל מדקה 11:51), מרכז פורום סוריה במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, מתארח לראיון מיוחד על הזווית ההומניטרית והסיוע הישראלי בזמן מלחמת האזרחים בסוריה. “שכנות טובה” הוא שם מבצע הסיוע של ישראל לאוכלוסיה בדרום סוריה, שבמסגרתו גם הועברו פצועים לטיפול רפואי בבתי חולים בישראל. הפרויקט, שצמח מהשטח והפך למדיניות ממשלתית, הגיע אל קיצו לפני חודשים אחדים, עם השלמת ההשתלטות של צבא אסד על המחוזות דרעא וקוניטרה. מהו המצב ההומניטרי בדרום סוריה, ובפרט סמוך לאזור הגבול עם ישראל, כיום? האם סופה של “שכנות טובה” מבשר על סוף הקשר בין ישראל לתושבים בסוריה או שישנה חלופה? איזו אסטרטגיה ישראלית עם השפעה ארוכת טווח נוצרה במהלך מלחמת האזרחים, מה עשויה להיות השפעתה על הדימוי של ישראל בקרב האוכלוסיה בסוריה והאם המניעים הישראליים היו הומניטריים בלבד?ח

ד”ר קובי מיכאל (החל מדקה 23:24) מסכם את מסקנותיו על מצבה של הגדה המערבית והזירה הפלסטינית כולה, בעקבות סיור מיוחד שערך שם צוות המכון. מהם הרשמים שמגיעים מתוך הכלא, על סמך פגישות עם אסירים מתנועת פת”ח וכן מחמאס, בין השאר על רקע המשך התחרות והפיצול בין הגופים הפוליטיים ושאלת עתידו של אבו מאזן ועתידה של הרשות? האם ישנה נימה פרגמטית ופשרנית בקרב אסירים? מהי הערכת המצב של הרשות הפלסטינית לגבי המציאות בגדה כיום? כיצד משתנה מרקם החיים, ובתוכו ההתפתחויות של התשתיות האזרחיות והכלכליות בגדה, ובפרט – הקמתה של העיר רוואבי? מה כלל פרויקט הקמתה המרשים ומהן המשמעויות של הפרויקט עבור הפלסטינים ועבור ישראל והאוכלוסיה היהודית בגדה המערבית?כ

הסורים החדשים” : מצידו השני של הגבול: החברה החדשה שנוצרת בסוריה שלאחר המלחמה

בסופו של הקיץ, קצת לפני שתשומת הלב הישראלית שוב הוסטה לכיוון עפיפונים בגבול הדרום ולעבר הבחירות שבפתח, נדמה שהסתיימה לה בשקט המלחמה הסורית. כוחות המשטר הסורי חזרו לרמת הגולן וגם כוחות האו”ם, כך נאמר, החלו לפרוש מחדש את עמדותיהם על מנת להחזיר את הסדר הישן על כנו ואת הבנות הסכם הפרדת הכוחות מ- 1974. הגבול הסורי – זה שעליו נאמר “ותשקוט הארץ ארבעים שנה” – חזר לקדמותו. הפצועים הסורים בבתי החולים הישראלים חזרו גם הם הביתה עם סגירתו של מבצע “שכנות טובה”. מקום הולדת המהפכה בדרעא הפכה למקום קברה וסוריה הישנה והטובה חזרה לשכון אל מעבר לגבול. האמנם?ד

שמונה שנים של מלחמה בסוריה שינו את פניה של המדינה וסוריה שהיתה, דומה שלא תהיה עוד. ראשית, יש להבין את השינוי הדמוגרפי והחברתי שעבר על סוריה, מדינה של 23 מליון איש טרם המלחמה ובתוכם כ-12% עלאווים, פלג חילוני בעל שורשים בשיעה ובעל קשרים הדוקים לאיראן. כיום, מספר הפליטים מחוץ למדינה עומד על יותר מ-5.5 מיליון – רובם המכריע סונים אך גם מיעוטים אחרים. מספרי ההרוגים: לפחות 511,000 , מתוכם כ-350,000 ידועים בשמותיהם, השאירו מדינה אחרת בסופה של מלחמה. הצבא הסורי, שמנה 200,000 חיילים לפני המלחמה, נשחק במהירות הן בקרבות והן בגל עריקות משמעותי שיצר את “צבא סוריה החופשי” ושורת המילציות שלחמו תחתיו. הצבא הזה לא יכל לנצח את המלחמה הסורית והוא אכן לא ניצח בה. אסד נשאר בכיסאו בגלל מילוי שורות בצבא על ידי מליציות מגויסות שבשיאן החזיקו בסוריה כ-80,000 חיילים. לסיוע הזה אחראית הייתה בעיקר איראן שבניגוד לדיווחים על יציאתה מסוריה או נסיגתה לקו דמיוני המרוחק ב-85 ק”מ מגבול ישראל, שלא מכליל את דמשק, היא דווקא מתבססת ממש מצידו השני של הגבול. אסד, השליט הבלתי מעורער של ה”רפובליקה הסורית”, לא ממש ניצח את המלחמה הזו. היא נוצחה בשבילו על ידי האיראנים על הקרקע והרוסים מהאוויר כאשר הציר הזה – הציר המנצח – הוא זה שגם קובע כיצד תראה סוריה החדשה כמו גם מי יהיו הסורים החדשים שיקבלו את פנינו מצידו השני של של קו אלפא ברמת הגולן (או מצדו השני של מעבר קוניטרה שנפתח מחדש ב 15 באוקטובר).ד

Continue reading “הסורים החדשים” : מצידו השני של הגבול: החברה החדשה שנוצרת בסוריה שלאחר המלחמה”

קסדות לבנות ודגלים צהובים – סופו של מבצע שכנות טובה

  

“שכנות טובה”, מבצע הסיוע של צה”ל בדרומה של סוריה בא אל סופו בחודש יולי האחרון. מציאות הגבול שהשאיר המבצע אחריו, פותחת פרק חדש בסיפור המעורבות הישראלית בסוריה.ע

מרכז דיין, צומת המזרח התיכון

ב-21 ביולי  2018, הצליח צה”ל לפנות בחשכת הלילה, לאחר מספר שבועות של תיאום, כמה מאות מחברי ה”קסדות הלבנות”, ארגון ההצלה הסורי שנודע בין השאר בדיווחיו על השימוש בנשק כימי שנעשה מצד משטרו של אסד נגד המורדים. המפונים – שזוהו כולם שמית על פי רשימות שהוכנו מבעוד מועד – הועברו לירדן ומשם המשיכו רובם לאנגליה ולגרמניה, המדינות הקולטות שהסכימו לקבלם.[1] מבצע החילוץ הזה היה במידה רבה “שירת הברבור” של  מבצע “שכנות טובה”, שמה של היחידה שניהלה את פעילות צה”ל בסוריה. זו גם הייתה הפעילות חוצת הגבול האחרונה של צה”ל ב”דקה התשעים”, מעט לפני שצבא סוריה חזר באופן רשמי לאייש את מעברי הגבול, לאחר שנים בהם דרום סוריה –  מחוזות דרעא וקונייטרה הסמוכים לישראל, התנהלו כמובלעת עצמאית למחצה בשליטת מיליציות מורדים. בראשית יולי נפרצו קווי ההגנה ובתהליך מהיר שכלל גם סדרה של “הסכמי הסדרה”, שאינם אלא הסכמי כניעה או פינוי מרצון, החל  צבא סוריה להתקדם דרומה. קווי המורדים נפלו במהירות, בעיקר מתוך הבנה שאין בכוחם לעצור מתקפה נגד כוחות צבאיים גדולים ועדיפים בהרבה. יתר על כן, בשלב זה של הלחימה איבדו כוחות המורדים את תמיכת פטרוניהם (למעט אלה הפועלים תחת המטרייה האמריקאית באזורים הכורדיים), בשעה שמשטרו של אסד המשיך להינות מתמיכתן של רוסיה ואיראן. המתקפה המהירה והסכמי ההסדרה יצרו גל חדש של עקורים פליטים ומחנות אוהלים סמוך לגבולה של ישראל. כ-30,000 פליטים סורים התמקמו מצידה השני של גדר המערכת, שיגרו קריאות ונשאו שלטים בבקשה להיכנס לישראל.[2] ישראל, מצידה, המשיכה להעניק סיוע הומניטרי למחנות החדשים אך הצהירה שלא תוכל לעשות יותר מכך לשינוי מאזן הכוחות בדרום. ח

Continue reading “קסדות לבנות ודגלים צהובים – סופו של מבצע שכנות טובה”

לישראל אסור לבגוד במורדים הסורים

 

התמונות האחרונות מדרום סוריה — כפרים מופצצים, פליטים בורחים ומחנות המוקמים בחופזה בסמוך לגדר הגבול עם ישראל — הביאו את רשמי המלחמה הזאת קרוב יותר אלינו. הן הזכירו תמונות אחרות, ממלחמות ישנות, שגם הן התקרבו אל גדר הגבול. המתקפה הסורית־רוסית על מחוזות דרעה וקונייטרה הפרה את סדרת ההסכמות וההבנות ששמרו על האיזון העדין באזור. הבנות אלה, שעלו שוב לדיון בפגישה האחרונה של ראש הממשלה עם הנשיא ולדימיר פוטין — פגישה שהתקיימה בעוד מזל”ט סורי חוצה את גבולה של ישראל — הפנו זרקור נוסף אל סוגיית ה”הסדרה”, המתייחסת להוצאת הכוחות הזרים, איראניים ואחרים, מסוריה, בדגש על דרום סוריה והשטחים שבסמיכות לישראל.כ

לצד השיקולים הביטחוניים והאסטרטגיים המנחים את ישראל לקראת ההסדרה הצפויה, שאגב אינה בהכרח עולה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי — חשוב לתת את הדעת גם לממד הערכי, ולאינטרס ארוך הטווח של ישראל, שלא להצטייר כמי שהפנתה עורף למי שנשענו על עזרתה בשנים האחרונות. השלכותיה עשויות לקבוע עד כמה ישראל נתפשת — כאן, בסביבתה האסטרטגית המיידית, ובזירה הבינלאומית — כמדינה שניתן לסמוך עליה.כ

Continue reading “לישראל אסור לבגוד במורדים הסורים”