Old wars in a new Middle East

Strategic Outlook/ the Commentator

For the first time since the Gulf War, sirens were heard this past weekend in Jerusalem and Tel Aviv. News stations broadcasted scenes of confused residents running for shelter along with instruction on what do when you hear a siren.  Fortunately, people here adapt quickly.  All of the sudden, long-hardened residents from down South were reassuring their friends and family in Jerusalem, Tel Aviv and Rishon LeZion: “You have more than a minute before the missile hits” they say, “down here we only have 15 seconds!”

The escalation in Gaza and the Israeli response, a.k.a Operation Pillar of Defense, is the first Israel-Palestinian escalation to unfold in the “new” Middle East.  The last two years, the years of the Arab Spring, minimized the Palestinian focus of the Middle East. Instead, citizens of the region were out on the streets, taking down dictators, and installing new governments.  The people of the Middle East are still finding their way as blood continues to be shed in Syria. Israelis and West-Bank Palestinians had their own “mini spring” in the form of demonstrations against economic policies and rising prices although these issues will be left for the coming elections. As for the Gaza Palestinians, well, they were neither allowed to demonstrate nor to elect any leadership since Hamas took control of Gaza in a military coup in 2007. View full post…

Read More Leave comment

הנה באה רכבת השלום

אירועי הימים האחרונים אינם פשוטים ומעוררים לא מעט מחשבות שהתעצמו דווקא לנוכח מעורבותי במפר קבוצות העוסקות בדו קיום ובנסיון לשמר את התקווה לשלום באזורנו.  אני מצרף משהו מהמחשבות האלה המתייחס לשאלה שמשום מה לא מוצאת את מקומה כאן – היכן נמצא קולו שלמחנה  השלום? אשמח לשמוע את דעתכם על הפוסט הזה ותודתי נתונה לידידי היקר, עידו מזרחי, על שסייע בחשיבה ואף מצא את הציטוט המובא כאן מספר הלימוד הפלשתינאי.ג

Cause out on the edge of darkness,
there rides a peace train
Oh peace train take this country,
come take me home again

“כי על קצה החשיכה,

שם דוהרת רכבת השלום

,הוי רכבת השלום, קחי את הארץ הזאת

בואי לקחת אותי הביתה שוב”ע

קאט סטיוונס/ יוסוף אסלאם

האירועים סביב טרגדיית “משט החופש” ממשיכים להתגלגל, אולם העולם כבר נשטף בגלים של הפגנות, גינויים וקריאות נקם. הניסיון הישראלי להשתלט על שש ספינות אזרחיות הסתיים במותם של עשרה אנשים ובפציעתם של שלושים, וכונה על-פי רוב “קטלני”, “לא אנושי” או ” חסר- פרופורציה ” במקרה הטוב.

הגינויים, למעשה, הגיעו מכל החוגים הדיפלומטיים. מזכ”ל האו”ם באן קי-מון גינה את האלימות ודרש הסברים. שר החוץ הרוסי כינה את הפעולה “הפרה דוחה של החוק הבינלאומי”. נשיא מצרים, חוסני מובארכ גינה את השימוש המופרז והבלתי-מוצדק בכוח ותורכיה מסרה שייתכן ויחסיה עם ישראל לא יתאוששו בעקבות “התקפה בלתי-אנושית” זו.י

מספר שאלות רק החלו לרחף באוויר; כיצד ההשתלטות הישראלית, וזאת עוד לאחר פרק זמן מספיק לתכנון ויכולות מתקדמות, הסתיימה בכמות גדולה כל-כך של אבידות ופצועים? האם רמת הכוח וטקטיקת הפעולה הייתה מוצדקת? מה קרה להבטחה של “פעולה בלתי-אלימה”? ומה היה טבעה האמיתי של השיירה “ההומאניטארית” הזאת?י

View full post…

Read More 1 Comment