nir@nirboms.com

Tag: איראן

Tag Archives: איראן

25Feb/21

עשור לטרגדיה הסורית

See the source image

ניר בומס וסטפן כהן

PDF כתב העת ציקלון, גיליון פברואר 2021גרסת

במרץ 2011 נעצרו מעאוויה וסאמר סיאסינה, שני צעירים בני 15 מהעיר דרעא שבדרום סוריה, יחד עם עוד 15 נערים בני גילם. זאת, לאחר שנתפסו בעת ריסוס כתובות גרפיטי על קירות בתים שבהן נכתב “הגיע תורך, יא דוקטור”, כלומר קריאה לבשאר אסד לעזוב את השלטון. הנערים נעלמו, דבר שעורר הפגנות בדרעא אשר דוכאו באלימות על-ידי המשטר. האירועים סימנו את ראשית “האביב הסורי”, מחאה עממית קצרת ימים אשר במוקדה עמדה קריאה לשינוי פוליטי, ובה השתתפו יחדיו מוסלמים ונוצרים, כורדים ובני מיעוטים אחרים.כ 

אותו אביב קצר הפך במהרה ל”חורף אסלאמי” סוער ועקוב מדם, ולאחר מכן למלחמת אזרחים אשר לוותה במאבק אכזרים של המשטר נגד אזרחיו. שחקני חוץ ומיליציות זרות לא איחרו להיפרס ברחבי סוריה, בעוד הסורים עצמם ממלאים ברובם תפקידים של קורבנות ופליטים במלחמה שהפכה לאחד הטרגדיות הקשות ביותר במזרח-התיכון המודרני. ע

המלחמה גבתה את חייהם של מעל חצי מיליון הרוגים,[1] גרמה לכל סורי שני להפוך לפליט (בתוך המדינה או מחוץ לה). המערכה הקשה לא נעצרה בגבולותיה של סוריה וגלי ההדף שלה ניכרו בעבר וניכרים גם כיום באזור כולו (במיוחד בירדן, תורכיה, לבנון ועיראק), וכן בזירה הבינלאומית, ובפרט באירופה, שאליה הגיעו מיליוני פליטים סורים.כ

ממרחק של עשור ניתן לסמן עשרה שינויים מרכזיים שהתחוללו בסוריה בעקבות הטלטלה האזורית:ב

פתרון פוליטי למשבר בסוריה אינו נראה באופק. לפחות בשלב הזה, נראה כי “הקדרה הסורית” תמשיך לבעבע גם במהלך 2021. למערכה הצבאית צפויה להמשיך להתלוות מצוקה הומניטרית חריפה.ב

Continue reading
19Nov/18

הסורים החדשים” : מצידו השני של הגבול: החברה החדשה שנוצרת בסוריה שלאחר המלחמה

בסופו של הקיץ, קצת לפני שתשומת הלב הישראלית שוב הוסטה לכיוון עפיפונים בגבול הדרום ולעבר הבחירות שבפתח, נדמה שהסתיימה לה בשקט המלחמה הסורית. כוחות המשטר הסורי חזרו לרמת הגולן וגם כוחות האו”ם, כך נאמר, החלו לפרוש מחדש את עמדותיהם על מנת להחזיר את הסדר הישן על כנו ואת הבנות הסכם הפרדת הכוחות מ- 1974. הגבול הסורי – זה שעליו נאמר “ותשקוט הארץ ארבעים שנה” – חזר לקדמותו. הפצועים הסורים בבתי החולים הישראלים חזרו גם הם הביתה עם סגירתו של מבצע “שכנות טובה”. מקום הולדת המהפכה בדרעא הפכה למקום קברה וסוריה הישנה והטובה חזרה לשכון אל מעבר לגבול. האמנם?ד

שמונה שנים של מלחמה בסוריה שינו את פניה של המדינה וסוריה שהיתה, דומה שלא תהיה עוד. ראשית, יש להבין את השינוי הדמוגרפי והחברתי שעבר על סוריה, מדינה של 23 מליון איש טרם המלחמה ובתוכם כ-12% עלאווים, פלג חילוני בעל שורשים בשיעה ובעל קשרים הדוקים לאיראן. כיום, מספר הפליטים מחוץ למדינה עומד על יותר מ-5.5 מיליון – רובם המכריע סונים אך גם מיעוטים אחרים. מספרי ההרוגים: לפחות 511,000 , מתוכם כ-350,000 ידועים בשמותיהם, השאירו מדינה אחרת בסופה של מלחמה. הצבא הסורי, שמנה 200,000 חיילים לפני המלחמה, נשחק במהירות הן בקרבות והן בגל עריקות משמעותי שיצר את “צבא סוריה החופשי” ושורת המילציות שלחמו תחתיו. הצבא הזה לא יכל לנצח את המלחמה הסורית והוא אכן לא ניצח בה. אסד נשאר בכיסאו בגלל מילוי שורות בצבא על ידי מליציות מגויסות שבשיאן החזיקו בסוריה כ-80,000 חיילים. לסיוע הזה אחראית הייתה בעיקר איראן שבניגוד לדיווחים על יציאתה מסוריה או נסיגתה לקו דמיוני המרוחק ב-85 ק”מ מגבול ישראל, שלא מכליל את דמשק, היא דווקא מתבססת ממש מצידו השני של הגבול. אסד, השליט הבלתי מעורער של ה”רפובליקה הסורית”, לא ממש ניצח את המלחמה הזו. היא נוצחה בשבילו על ידי האיראנים על הקרקע והרוסים מהאוויר כאשר הציר הזה – הציר המנצח – הוא זה שגם קובע כיצד תראה סוריה החדשה כמו גם מי יהיו הסורים החדשים שיקבלו את פנינו מצידו השני של של קו אלפא ברמת הגולן (או מצדו השני של מעבר קוניטרה שנפתח מחדש ב 15 באוקטובר).ד

Continue reading

08Oct/18

קסדות לבנות ודגלים צהובים – סופו של מבצע שכנות טובה

  

“שכנות טובה”, מבצע הסיוע של צה”ל בדרומה של סוריה בא אל סופו בחודש יולי האחרון. מציאות הגבול שהשאיר המבצע אחריו, פותחת פרק חדש בסיפור המעורבות הישראלית בסוריה.ע

מרכז דיין, צומת המזרח התיכון

ב-21 ביולי  2018, הצליח צה”ל לפנות בחשכת הלילה, לאחר מספר שבועות של תיאום, כמה מאות מחברי ה”קסדות הלבנות”, ארגון ההצלה הסורי שנודע בין השאר בדיווחיו על השימוש בנשק כימי שנעשה מצד משטרו של אסד נגד המורדים. המפונים – שזוהו כולם שמית על פי רשימות שהוכנו מבעוד מועד – הועברו לירדן ומשם המשיכו רובם לאנגליה ולגרמניה, המדינות הקולטות שהסכימו לקבלם.[1] מבצע החילוץ הזה היה במידה רבה “שירת הברבור” של  מבצע “שכנות טובה”, שמה של היחידה שניהלה את פעילות צה”ל בסוריה. זו גם הייתה הפעילות חוצת הגבול האחרונה של צה”ל ב”דקה התשעים”, מעט לפני שצבא סוריה חזר באופן רשמי לאייש את מעברי הגבול, לאחר שנים בהם דרום סוריה –  מחוזות דרעא וקונייטרה הסמוכים לישראל, התנהלו כמובלעת עצמאית למחצה בשליטת מיליציות מורדים. בראשית יולי נפרצו קווי ההגנה ובתהליך מהיר שכלל גם סדרה של “הסכמי הסדרה”, שאינם אלא הסכמי כניעה או פינוי מרצון, החל  צבא סוריה להתקדם דרומה. קווי המורדים נפלו במהירות, בעיקר מתוך הבנה שאין בכוחם לעצור מתקפה נגד כוחות צבאיים גדולים ועדיפים בהרבה. יתר על כן, בשלב זה של הלחימה איבדו כוחות המורדים את תמיכת פטרוניהם (למעט אלה הפועלים תחת המטרייה האמריקאית באזורים הכורדיים), בשעה שמשטרו של אסד המשיך להינות מתמיכתן של רוסיה ואיראן. המתקפה המהירה והסכמי ההסדרה יצרו גל חדש של עקורים פליטים ומחנות אוהלים סמוך לגבולה של ישראל. כ-30,000 פליטים סורים התמקמו מצידה השני של גדר המערכת, שיגרו קריאות ונשאו שלטים בבקשה להיכנס לישראל.[2] ישראל, מצידה, המשיכה להעניק סיוע הומניטרי למחנות החדשים אך הצהירה שלא תוכל לעשות יותר מכך לשינוי מאזן הכוחות בדרום. ח

Continue reading

19Jun/18

האם ישראל שוב תפנה עורף למי שפעלו לצידה? קריאה לפעולה

ישראל עשויה לעמוד בקרוב בפני דילמה. ההסדרה עם רוסיה באשר לעתיד סוריה אולי תרחיק את הנוכחות האיראנית, אבל תציב בסכנה קיומית את קבוצות המורדים בקרבת הגבול – שעבדו בזיקה קרובה לצה”ל כדי למנוע חיכוך ישיר עם גורמים עוינים בקו המגע. חשוב שהפתרונות לאתגר זה ימחישו לשותפים עתידיים שישראל אינה מפנה עורף למי שסייעו לה למול איום משותף.ח

אלוף משנה (מיל’) ד”ר ערן לרמן וד”ר ניר בומס

פגישתו האחרונה של שר הביטחון ליברמן עם עמיתו הרוסי  שוייגו ושיחתו האחרונה של ראש הממשלה עם הנשיא פוטין העמידו זרקור נוסף על סוגיית ה”ההסדרה” המתייחסת להוצאת הכוחות הזרים – איראניים ואחרים – מסוריה ובכללם מאזור דרום סוריה ובסמיכות לגבול ישראל. כידוע, אזור דרום סוריה התאפיין בשנים האחרונות כ”רצועת” השפעה” בה פעל צה”ל בעיקר במישור ההומניטרי ובתאום עם קבוצות מורדים מצידו השני של הגבול.   לצד השיקולים הביטחוניים והאסטרטגיים, המנחים את ישראל לקראת ההסדרה הצפויה (של נוכחות משטר אסד במרחב הדרום-סורי, חשוב לתת את הדעת גם למימד הערכי, ולאינטרס ארוך הטווח של ישראל שלא להצטייר כמי שהפנתה עורף לאלו שנשענו על עזרתה בשנים האחרונות.ל

 

השאלה הרלבנטית איננה באם יש לישראל חובה פורמלית לסייע להם. מדובר בהסדרים לא פורמליים שנרקמו על פני שנים, ומקורם בצרכים המיידיים של תושבי האזור הסמוך לגבול. אף על פי כן, נודעת משמעות ערכית, סמלית ואסטרטגית למה שיעלה בגורלם. השלכותיו של מה שעשוי לקרות חורגות גם מעבר להיבט הערכי, ועשויה לקבוע עד כמה ישראל נתפסת – כאן בסביבתה האסטרטגית המיידית, ובזירה הבינלאומית – כמדינה שניתן להסתמך על מחויבותה.ח Continue reading