Tag Archives: אסד
עשור לטרגדיה הסורית
ניר בומס וסטפן כהן
PDF כתב העת ציקלון, גיליון פברואר 2021 | גרסת
במרץ 2011 נעצרו מעאוויה וסאמר סיאסינה, שני צעירים בני 15 מהעיר דרעא שבדרום סוריה, יחד עם עוד 15 נערים בני גילם. זאת, לאחר שנתפסו בעת ריסוס כתובות גרפיטי על קירות בתים שבהן נכתב “הגיע תורך, יא דוקטור”, כלומר קריאה לבשאר אסד לעזוב את השלטון. הנערים נעלמו, דבר שעורר הפגנות בדרעא אשר דוכאו באלימות על-ידי המשטר. האירועים סימנו את ראשית “האביב הסורי”, מחאה עממית קצרת ימים אשר במוקדה עמדה קריאה לשינוי פוליטי, ובה השתתפו יחדיו מוסלמים ונוצרים, כורדים ובני מיעוטים אחרים.כ
אותו אביב קצר הפך במהרה ל”חורף אסלאמי” סוער ועקוב מדם, ולאחר מכן למלחמת אזרחים אשר לוותה במאבק אכזרים של המשטר נגד אזרחיו. שחקני חוץ ומיליציות זרות לא איחרו להיפרס ברחבי סוריה, בעוד הסורים עצמם ממלאים ברובם תפקידים של קורבנות ופליטים במלחמה שהפכה לאחד הטרגדיות הקשות ביותר במזרח-התיכון המודרני. ע
המלחמה גבתה את חייהם של מעל חצי מיליון הרוגים,[1] גרמה לכל סורי שני להפוך לפליט (בתוך המדינה או מחוץ לה). המערכה הקשה לא נעצרה בגבולותיה של סוריה וגלי ההדף שלה ניכרו בעבר וניכרים גם כיום באזור כולו (במיוחד בירדן, תורכיה, לבנון ועיראק), וכן בזירה הבינלאומית, ובפרט באירופה, שאליה הגיעו מיליוני פליטים סורים.כ
ממרחק של עשור ניתן לסמן עשרה שינויים מרכזיים שהתחוללו בסוריה בעקבות הטלטלה האזורית:ב
פתרון פוליטי למשבר בסוריה אינו נראה באופק. לפחות בשלב הזה, נראה כי “הקדרה הסורית” תמשיך לבעבע גם במהלך 2021. למערכה הצבאית צפויה להמשיך להתלוות מצוקה הומניטרית חריפה.ב
Continue readingהאסלאם באירופה; קשרי ישראל עם האוכלוסיה בדרום סוריה; ורשמים עדכניים מהנעשה ברשות הפלסטינית
פודקאסט אסטרטגי : המכון לחקר הביטחון הלאומי
האסלאם באירופה; קשרי ישראל עם האוכלוסיה בדרום סוריה; ורשמים עדכניים מהנעשה ברשות הפלסטינית
ד”ר דינה ליסננסקי, חוקרת אסלאם באירופה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אריאל, מתארחת לשיחה מרתקת על מאפייני האסלאם באירופה, שיטות הפצתו ושיטות גיוס פעילים, בין השאר למטרות טרור. במדינות אירופה בשנים האחרונות ישנה התעוררות של תהליכים פנימיים, כמו התחזקות ועלייה לשלטון של מפלגות ימין קיצוני, תופעות של שנאת זרים, במקביל ותוך זיקה ישירה לפעילות הגוברת של תנועות אסלאמיות ופעילים אסלאמיים באירופה – תהליך בולט מאוד בשיח התקשורתי הישראלי והבינלאומי בשנים האחרונות. מה מייחד את האסלאם במדינות שאינן מוסלמיות לעומת האסלאם בעולם הערבי? מהי משמעות מושג הדעוה, שחזר לשיח במאה ה-20? מה כוללת פעילות הדעוה כיום וכיצד היא משפיעה על התופעה הרחבה של השפעת והפצת האסלאם באירופה, והאם היא קשורה באופן ישיר לטרור?ח
ד”ר ניר בומס (החל מדקה 11:51), מרכז פורום סוריה במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, מתארח לראיון מיוחד על הזווית ההומניטרית והסיוע הישראלי בזמן מלחמת האזרחים בסוריה. “שכנות טובה” הוא שם מבצע הסיוע של ישראל לאוכלוסיה בדרום סוריה, שבמסגרתו גם הועברו פצועים לטיפול רפואי בבתי חולים בישראל. הפרויקט, שצמח מהשטח והפך למדיניות ממשלתית, הגיע אל קיצו לפני חודשים אחדים, עם השלמת ההשתלטות של צבא אסד על המחוזות דרעא וקוניטרה. מהו המצב ההומניטרי בדרום סוריה, ובפרט סמוך לאזור הגבול עם ישראל, כיום? האם סופה של “שכנות טובה” מבשר על סוף הקשר בין ישראל לתושבים בסוריה או שישנה חלופה? איזו אסטרטגיה ישראלית עם השפעה ארוכת טווח נוצרה במהלך מלחמת האזרחים, מה עשויה להיות השפעתה על הדימוי של ישראל בקרב האוכלוסיה בסוריה והאם המניעים הישראליים היו הומניטריים בלבד?ח
ד”ר קובי מיכאל (החל מדקה 23:24) מסכם את מסקנותיו על מצבה של הגדה המערבית והזירה הפלסטינית כולה, בעקבות סיור מיוחד שערך שם צוות המכון. מהם הרשמים שמגיעים מתוך הכלא, על סמך פגישות עם אסירים מתנועת פת”ח וכן מחמאס, בין השאר על רקע המשך התחרות והפיצול בין הגופים הפוליטיים ושאלת עתידו של אבו מאזן ועתידה של הרשות? האם ישנה נימה פרגמטית ופשרנית בקרב אסירים? מהי הערכת המצב של הרשות הפלסטינית לגבי המציאות בגדה כיום? כיצד משתנה מרקם החיים, ובתוכו ההתפתחויות של התשתיות האזרחיות והכלכליות בגדה, ובפרט – הקמתה של העיר רוואבי? מה כלל פרויקט הקמתה המרשים ומהן המשמעויות של הפרויקט עבור הפלסטינים ועבור ישראל והאוכלוסיה היהודית בגדה המערבית?כ
קסדות לבנות ודגלים צהובים – סופו של מבצע שכנות טובה
“שכנות טובה”, מבצע הסיוע של צה”ל בדרומה של סוריה בא אל סופו בחודש יולי האחרון. מציאות הגבול שהשאיר המבצע אחריו, פותחת פרק חדש בסיפור המעורבות הישראלית בסוריה.ע
מרכז דיין, צומת המזרח התיכון
ב-21 ביולי 2018, הצליח צה”ל לפנות בחשכת הלילה, לאחר מספר שבועות של תיאום, כמה מאות מחברי ה”קסדות הלבנות”, ארגון ההצלה הסורי שנודע בין השאר בדיווחיו על השימוש בנשק כימי שנעשה מצד משטרו של אסד נגד המורדים. המפונים – שזוהו כולם שמית על פי רשימות שהוכנו מבעוד מועד – הועברו לירדן ומשם המשיכו רובם לאנגליה ולגרמניה, המדינות הקולטות שהסכימו לקבלם.[1] מבצע החילוץ הזה היה במידה רבה “שירת הברבור” של מבצע “שכנות טובה”, שמה של היחידה שניהלה את פעילות צה”ל בסוריה. זו גם הייתה הפעילות חוצת הגבול האחרונה של צה”ל ב”דקה התשעים”, מעט לפני שצבא סוריה חזר באופן רשמי לאייש את מעברי הגבול, לאחר שנים בהם דרום סוריה – מחוזות דרעא וקונייטרה הסמוכים לישראל, התנהלו כמובלעת עצמאית למחצה בשליטת מיליציות מורדים. בראשית יולי נפרצו קווי ההגנה ובתהליך מהיר שכלל גם סדרה של “הסכמי הסדרה”, שאינם אלא הסכמי כניעה או פינוי מרצון, החל צבא סוריה להתקדם דרומה. קווי המורדים נפלו במהירות, בעיקר מתוך הבנה שאין בכוחם לעצור מתקפה נגד כוחות צבאיים גדולים ועדיפים בהרבה. יתר על כן, בשלב זה של הלחימה איבדו כוחות המורדים את תמיכת פטרוניהם (למעט אלה הפועלים תחת המטרייה האמריקאית באזורים הכורדיים), בשעה שמשטרו של אסד המשיך להינות מתמיכתן של רוסיה ואיראן. המתקפה המהירה והסכמי ההסדרה יצרו גל חדש של עקורים פליטים ומחנות אוהלים סמוך לגבולה של ישראל. כ-30,000 פליטים סורים התמקמו מצידה השני של גדר המערכת, שיגרו קריאות ונשאו שלטים בבקשה להיכנס לישראל.[2] ישראל, מצידה, המשיכה להעניק סיוע הומניטרי למחנות החדשים אך הצהירה שלא תוכל לעשות יותר מכך לשינוי מאזן הכוחות בדרום. ח