ישראל עשויה לעמוד בקרוב בפני דילמה. ההסדרה עם רוסיה באשר לעתיד סוריה אולי תרחיק את הנוכחות האיראנית, אבל תציב בסכנה קיומית את קבוצות המורדים בקרבת הגבול – שעבדו בזיקה קרובה לצה”ל כדי למנוע חיכוך ישיר עם גורמים עוינים בקו המגע. חשוב שהפתרונות לאתגר זה ימחישו לשותפים עתידיים שישראל אינה מפנה עורף למי שסייעו לה למול איום משותף.ח

אלוף משנה (מיל’) ד”ר ערן לרמן וד”ר ניר בומס

פגישתו האחרונה של שר הביטחון ליברמן עם עמיתו הרוסי  שוייגו ושיחתו האחרונה של ראש הממשלה עם הנשיא פוטין העמידו זרקור נוסף על סוגיית ה”ההסדרה” המתייחסת להוצאת הכוחות הזרים – איראניים ואחרים – מסוריה ובכללם מאזור דרום סוריה ובסמיכות לגבול ישראל. כידוע, אזור דרום סוריה התאפיין בשנים האחרונות כ”רצועת” השפעה” בה פעל צה”ל בעיקר במישור ההומניטרי ובתאום עם קבוצות מורדים מצידו השני של הגבול.   לצד השיקולים הביטחוניים והאסטרטגיים, המנחים את ישראל לקראת ההסדרה הצפויה (של נוכחות משטר אסד במרחב הדרום-סורי, חשוב לתת את הדעת גם למימד הערכי, ולאינטרס ארוך הטווח של ישראל שלא להצטייר כמי שהפנתה עורף לאלו שנשענו על עזרתה בשנים האחרונות.ל

השאלה הרלבנטית איננה באם יש לישראל חובה פורמלית לסייע להם. מדובר בהסדרים לא פורמליים שנרקמו על פני שנים, ומקורם בצרכים המיידיים של תושבי האזור הסמוך לגבול. אף על פי כן, נודעת משמעות ערכית, סמלית ואסטרטגית למה שיעלה בגורלם. השלכותיו של מה שעשוי לקרות חורגות גם מעבר להיבט הערכי, ועשויה לקבוע עד כמה ישראל נתפסת – כאן בסביבתה האסטרטגית המיידית, ובזירה הבינלאומית – כמדינה שניתן להסתמך על מחויבותה.ח Continue reading →