הדרמה שלא הכרתם: הסכנה הגדולה בגבול הגולן

האם יהיה גורל כפרי הגולן הסורי ומורדות החרמון כגורל חלב? על ההתפתחויות האחרונות בסוריה בדרך לאסון האפשרי: הפעם ממש על גדר הגבול, וישראל תצטרך לפעול

מורן לבנוני וניר בומס

 

 המלחמה בסוריה הנכנסת לשנתה השישית יצרה מציאות חדשה ואולי גם שגרה חדשה באזור הגבול הסורי. פצועים סורים ממשיכים להגיע לישראל ובימים האחרונים אנו עדים לקמפיין נוסף ונוגע של אזרחי ישראל לסיוע לילדים סורים. אלא שה”שגרה החדשה” והעדינה ברמת הגולן הולכת ונשברת, ואת תוצאות נקודת המפנה שהחלה במערכה על חלב אנו מתחילים לראות גם אצלנו, ממש מעבר לגבול.כ

הגורמים המתונים ברמת הגולן הסורית – גורמים שאותם למדנו להכיר בחמש השנים האחרונות – מוצאים עצמם במצב חדש המשנה את גזרת הגבול. ללא התערבות, דומה שעידן הגורמים המתונים שעדיין קיימים בגזרה עתיד להיגמר. האלטרנטיבה, קבלת שכנים חדשים בדמותן של מיליציות שיעיות וארגון החיזבאללה, מחייבת חשיבה ישראלית מהירה לפני שהמציאות בשטח תשתנה למול עיננו.ד

כיבוש העיר חלב – והמראות הקשים שהתלוו אליו – היה שלב חשוב במערכה שמוביל המשטר הסורי (ובגיבוי רוסי ואיראני) להחזרת שלטונו של אסד על כנו. תנופת הניצחון מנוצלת להמשך המערכה כשהשלב הבא מסתמן כמאמץ לטיפול בארגונים החמושים מדרום לדמשק ובחזית רמת הגולן בואך דרעא ועד גבול ישראל. זה מספר ימים מטווח המשטר את אזור ואדי ברדה, ממערב ומדרום לדמשק הבירה, אזור המהווה מקור המים-העיקרי של העיר דמשק וסביבתה.כ

View full post…

Read More Leave comment

ערוץ הכנסת – שוברים כלים: האסון ההומניטארי בסוריה, 29.12.16

 

בסוריה מתרחשת מלחמה והאסון ההומניטארי מזעזע את העולם, אך עדין נדמה שהעולם שותק ולא עושה מספיק להביא לסיום המלחמה שם. והאם ישראל צריכה או בכלל יכולה לסייע? באולפן: ד”ר ניר בומס, חוק במרכז דיין אוניברסיטת ת”א והשר וח”כ לשעבר מאיר שטרית.
“שוברים כלים” עם רוני מילוא וד”ר מינה צמח, כל יום חמישי ב-22:30 בערוץ הכנסת – ערוץ 99

Read More Leave comment

?”שכנות טובה” בגבול הצפון

במאי האחרון התבשרנו על הקמתה של מנהלת “שכנות טובה”, יחידת קישור צבאית חדשה שתפקידה  שמירה על קשר עם תושבי הגולן הסורי, תיאום העברת סיוע הומניטרי וקליטת פצועים. לצד אנשי הלוגיסטיקה, מסר דובר צה”ל, תקלוט היחידה אנשי מקצוע, שהתמחו בהפעלת מערכות רפואיות והומנטריות ובניהול קשרים עם גורמים אזרחיים.[1] המנהלת, שהוקמה על ידי הגוף הצבאי האחראי על האוכלוסייה האזרחית ביהודה ושומרון (מתפ”ש) הינה התפתחות חשובה בעיצוב המדיניות הישראלית כלפי המשבר בסוריה, שניתן לאבחן בה שלושה שלבים עד כה. השלב הראשון (2012-2011) התאפיין בעמידה מנגד; השני (2013 והלאה) בהגדרת הקווים האדומים;  והשלישי (2016-2014) בעיצוב מדיניות השכנות הטובה בדרום הקמת מסגרת שכנות טובה.חח

עם פרוץ מלחמת האזרחים העדיפה ישראל להתייחס אל האירועים בסוריה כהתמודדות פנימית שאינה נוגעת לה ומוטב לה להשקיף עליה מהצד בלא לנקוט עמדה. מדיניות זו של ‘עמידה מנגד[2]  שאפה לא לערב את ישראל בקונפליקט באופן ישיר מתוך תפישה שהאירועים בצפונה ובמרכזה של סוריה לא אמורים להשפיע משמעותית על מערכת האינטרסים הישראלית. אלא  שהתמשכות הלחימה ו”נדידתה” לדרום סוריה[3] ולמחוזות שכנים אילצו את ישראל לשקול מחדש את גישתה. כך למשל, הכריז שר הביטחון בספטמבר 2013 ש”בהסתכלנו על מלחמת האזרחים בסוריה, אנחנו מלכתחילה הצהרנו ופעלנו כמי שאיננו מעורב ואיננו מתערב אלא אם כן פוגעים באינטרסים שלנו. לכן, קבענו קווים אדומים – העברת נשק כימי לחזבאללה או פגיעה בריבונותנו.”[4]  ישראל קבעה שלושה קווים אדומים ברורים שיחייבו תגובה: הראשון, העברת נשק, ובמיוחד נשק מתקדם, לידי ארגון חזבאללה בלבנון; השני, זליגת הקונפליקט לכיוון ישראל; והשלישי, התבססותם של גורמים רדיקלייים באזור הגבול. בפני ישראל עמדו שתי אופציות עיקריות: הראשונה, העדפת “השטן המוכר” – משטרו של אסד, על פני כאוס והשתלטות ג’יהאדיסטית אפשרית; והשנייה, פעולה נגד ‘הציר’ הפרו-איראני, הכולל את משטר אסד וארגונים הנתמכים על ידי איראן ובראשם ארגון חזבאללה, במטרה להחליש את השפעתו בסוריה ובלבנון ולמנוע את התבססותו בדרום סוריה. בהעדר הכרעה בין השתיים, התמקדה ישראל בעיקר בשמירת הביטחון השוטף ובהדיפת איומים שהעמידה בפניה המלחמה בסוריה, ומיעטה לתור אחר ההזדמנויות הגלומות בהתחברות לשחקנים מתונים יחסית בזירה.ח

View full post…

Read More Leave comment

Humanitarian diplomacy in Syria

Omar Abdul Aziz Hospital in Aleppo was the latest one to be greeted by a Syrian bomb in July of this year, courtesy of the Syrian air force and its Russian training and supplies. Rami Abdel Rahman, head of the Syrian Observatory for Human Rights, said those killed “included six children and eight women” in two government-controlled neighborhoods. He said dozens of people were also wounded.

Just last April in nearby Zabbadani, the last remaining doctor, Mohammed Khous, was killed by a sniper as he left the hospital following an operation.

Doctors and medical supplies are hardly available to assist those injured in the midst of a ruthless Syrian tragedy that has taken over 500 000 lives and left many more injured, traumatised and defenceless. In a war-torn country where every second person has lost his home, some help however, is coming from an unexpected place.

A few hours after the hospital bombing, eight children were already in operating theatres in nearby Israel. They have joined close to 3 000 Syrian patients who have found themselves in what a few years ago would be an unthinkable and impossible place. View full post…

Read More Leave comment