Tag Archives: סוריה

03Nov/16

?”שכנות טובה” בגבול הצפון

במאי האחרון התבשרנו על הקמתה של מנהלת “שכנות טובה”, יחידת קישור צבאית חדשה שתפקידה  שמירה על קשר עם תושבי הגולן הסורי, תיאום העברת סיוע הומניטרי וקליטת פצועים. לצד אנשי הלוגיסטיקה, מסר דובר צה”ל, תקלוט היחידה אנשי מקצוע, שהתמחו בהפעלת מערכות רפואיות והומנטריות ובניהול קשרים עם גורמים אזרחיים.[1] המנהלת, שהוקמה על ידי הגוף הצבאי האחראי על האוכלוסייה האזרחית ביהודה ושומרון (מתפ”ש) הינה התפתחות חשובה בעיצוב המדיניות הישראלית כלפי המשבר בסוריה, שניתן לאבחן בה שלושה שלבים עד כה. השלב הראשון (2012-2011) התאפיין בעמידה מנגד; השני (2013 והלאה) בהגדרת הקווים האדומים;  והשלישי (2016-2014) בעיצוב מדיניות השכנות הטובה בדרום הקמת מסגרת שכנות טובה.חח

עם פרוץ מלחמת האזרחים העדיפה ישראל להתייחס אל האירועים בסוריה כהתמודדות פנימית שאינה נוגעת לה ומוטב לה להשקיף עליה מהצד בלא לנקוט עמדה. מדיניות זו של ‘עמידה מנגד[2]  שאפה לא לערב את ישראל בקונפליקט באופן ישיר מתוך תפישה שהאירועים בצפונה ובמרכזה של סוריה לא אמורים להשפיע משמעותית על מערכת האינטרסים הישראלית. אלא  שהתמשכות הלחימה ו”נדידתה” לדרום סוריה[3] ולמחוזות שכנים אילצו את ישראל לשקול מחדש את גישתה. כך למשל, הכריז שר הביטחון בספטמבר 2013 ש”בהסתכלנו על מלחמת האזרחים בסוריה, אנחנו מלכתחילה הצהרנו ופעלנו כמי שאיננו מעורב ואיננו מתערב אלא אם כן פוגעים באינטרסים שלנו. לכן, קבענו קווים אדומים – העברת נשק כימי לחזבאללה או פגיעה בריבונותנו.”[4]  ישראל קבעה שלושה קווים אדומים ברורים שיחייבו תגובה: הראשון, העברת נשק, ובמיוחד נשק מתקדם, לידי ארגון חזבאללה בלבנון; השני, זליגת הקונפליקט לכיוון ישראל; והשלישי, התבססותם של גורמים רדיקלייים באזור הגבול. בפני ישראל עמדו שתי אופציות עיקריות: הראשונה, העדפת “השטן המוכר” – משטרו של אסד, על פני כאוס והשתלטות ג’יהאדיסטית אפשרית; והשנייה, פעולה נגד ‘הציר’ הפרו-איראני, הכולל את משטר אסד וארגונים הנתמכים על ידי איראן ובראשם ארגון חזבאללה, במטרה להחליש את השפעתו בסוריה ובלבנון ולמנוע את התבססותו בדרום סוריה. בהעדר הכרעה בין השתיים, התמקדה ישראל בעיקר בשמירת הביטחון השוטף ובהדיפת איומים שהעמידה בפניה המלחמה בסוריה, ומיעטה לתור אחר ההזדמנויות הגלומות בהתחברות לשחקנים מתונים יחסית בזירה.ח

Continue reading

16Aug/16

Humanitarian diplomacy in Syria

Omar Abdul Aziz Hospital in Aleppo was the latest one to be greeted by a Syrian bomb in July of this year, courtesy of the Syrian air force and its Russian training and supplies. Rami Abdel Rahman, head of the Syrian Observatory for Human Rights, said those killed “included six children and eight women” in two government-controlled neighborhoods. He said dozens of people were also wounded.

Just last April in nearby Zabbadani, the last remaining doctor, Mohammed Khous, was killed by a sniper as he left the hospital following an operation.

Doctors and medical supplies are hardly available to assist those injured in the midst of a ruthless Syrian tragedy that has taken over 500 000 lives and left many more injured, traumatised and defenceless. In a war-torn country where every second person has lost his home, some help however, is coming from an unexpected place.

A few hours after the hospital bombing, eight children were already in operating theatres in nearby Israel. They have joined close to 3 000 Syrian patients who have found themselves in what a few years ago would be an unthinkable and impossible place. Continue reading

09Dec/15

סוריה — מפה חדשה, שחקנים חדשים: אתגרים והזדמנויות לישראל

 

 

מלחמת האזרחים המתנהלת בסוריה ממארס 2011 שינתה את פני המדינה הסורית ללא הכר ויצרה גלי הדף המורגשים היטב במזרח התיכון ומחוצה לו. סוריה, שחוותה ארבעה עשורים של יציבות יחסית, הפכה לזירת התכתשות פנימית, אזורית ובינלאומית. היחלשות המשטר המרכזי בדמשק והפיכת סוריה לשדה מערכה, המאופיין בריבוי שחקנים בעלי אינטרסים והגיונות שונים ומתחרים, מציבים בפני מדינת ישראל אתגרים חדשים: מחד גיסא, איום התבססותם של גורמים סלפיים-ג’האדיסטיים וגורמים פרו-איראניים באזורים נרחבים, ובכלל זאת בסמוך לגבול הגולן. מאידך גיסא, הזדמנות לחיזוק השפעתם של גורמי אופוזיציה סוניים פרגמטיים ושל קבוצות מיעוטים, החולקים עם ישראל קשת רחבה של אינטרסים דומים ויריבים משותפים, ושמקצתם אף נכונים לקדם שיתופי פעולה עמה.    מזכר זה מוקדש למיפוי השחקנים המרכזיים הפועלים כיום בסוריה, ובפרט בדרומה, לניתוח עמדותיהם כלפי ישראל ולגיבוש המלצות למדיניות ישראלית חדשה ואקטיבית מול הזירה הסורית המשתנה. במזכר מוצעות דרכי פעולה צבאיות, מדיניות, כלכליות והומניטריות העשויות לשרת את האינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח של ישראל, ובראשם – שמירת השקט ברמת הגולן ומניעת התבססותם של שחקנים ‘שליליים’ בצדה הסורי.   המזכר מבוסס בחלקו על שיחות ומפגשים בלתי-אמצעיים שקיימו המחברים עם פעילי אופוזיציה סורים. במהלך משלים לשיחות אלה הפיץ המכון למחקרי ביטחון לאומי שאלון בקרב פעילים סורים מקבוצות שונות ובו הם הביעו דעתם בנושאים הנוגעים לתפקידה של ישראל במשבר בסוריה ולתרחישים עתידיים אפשריים אשר ליחסי הצדדים.כל Continue reading
08Sep/15

ברית המיעוטים בסוריה: לקראת תמורות אסטרטגיות

.שני מאורעות אשר נוגעים למשבר הסורי עמדו בימים האחרונים במוקד תשומת הלב העולמית. הראשון – משיית גופת הפעוט הכורדי חסר האונים, איילן, אשר טבע בלב ים אחרי שסירתו התהפכה בדרך מטורקיה ליוון; השני – ההתנקשות בחיי השיח’ הדרוזי, וחיד אל-בלעוס, מראשי העדה בסוריה. אף על פי ששני המאורעות אינם קשורים במישרין, סמיכותם הבליטה תופעה רחבה ומשותפת: הפרימה ההדרגתית של ברית האינטרסים בת עשרות השנים בין המשטר העלווי למיעוטים האתניים והדתיים בסוריה. הבריתות בין שושלת אסד לדרוזים, לנוצרים, לכורדים ולאסמאעילים במדינה, שנרקמו בימיו של חאפט’ אל-אסד, היו במשך ארבעה עשורים אחד מיסודות שרידותו של המשטר הסורי. המיעוטים נטו לתמוך בסדר הפוליטי שהעניק דומיננטיות לעדה העלווית – גם היא עדת מיעוט – מתוך תפישה שסדר זה יעניק ערובה לשמירת ביטחונם, לקידום מעמדם הסוציאלי ולהשתלבותם בעמדות השפעה צבאיות, ממשלתיות ופוליטיות.ח
Continue reading