nir@nirboms.com

Tag: פליטים

Tag Archives: פליטים

25Feb/21

עשור לטרגדיה הסורית

See the source image

ניר בומס וסטפן כהן

PDF כתב העת ציקלון, גיליון פברואר 2021גרסת

במרץ 2011 נעצרו מעאוויה וסאמר סיאסינה, שני צעירים בני 15 מהעיר דרעא שבדרום סוריה, יחד עם עוד 15 נערים בני גילם. זאת, לאחר שנתפסו בעת ריסוס כתובות גרפיטי על קירות בתים שבהן נכתב “הגיע תורך, יא דוקטור”, כלומר קריאה לבשאר אסד לעזוב את השלטון. הנערים נעלמו, דבר שעורר הפגנות בדרעא אשר דוכאו באלימות על-ידי המשטר. האירועים סימנו את ראשית “האביב הסורי”, מחאה עממית קצרת ימים אשר במוקדה עמדה קריאה לשינוי פוליטי, ובה השתתפו יחדיו מוסלמים ונוצרים, כורדים ובני מיעוטים אחרים.כ 

אותו אביב קצר הפך במהרה ל”חורף אסלאמי” סוער ועקוב מדם, ולאחר מכן למלחמת אזרחים אשר לוותה במאבק אכזרים של המשטר נגד אזרחיו. שחקני חוץ ומיליציות זרות לא איחרו להיפרס ברחבי סוריה, בעוד הסורים עצמם ממלאים ברובם תפקידים של קורבנות ופליטים במלחמה שהפכה לאחד הטרגדיות הקשות ביותר במזרח-התיכון המודרני. ע

המלחמה גבתה את חייהם של מעל חצי מיליון הרוגים,[1] גרמה לכל סורי שני להפוך לפליט (בתוך המדינה או מחוץ לה). המערכה הקשה לא נעצרה בגבולותיה של סוריה וגלי ההדף שלה ניכרו בעבר וניכרים גם כיום באזור כולו (במיוחד בירדן, תורכיה, לבנון ועיראק), וכן בזירה הבינלאומית, ובפרט באירופה, שאליה הגיעו מיליוני פליטים סורים.כ

ממרחק של עשור ניתן לסמן עשרה שינויים מרכזיים שהתחוללו בסוריה בעקבות הטלטלה האזורית:ב

פתרון פוליטי למשבר בסוריה אינו נראה באופק. לפחות בשלב הזה, נראה כי “הקדרה הסורית” תמשיך לבעבע גם במהלך 2021. למערכה הצבאית צפויה להמשיך להתלוות מצוקה הומניטרית חריפה.ב

Continue reading
19Nov/18

הסורים החדשים” : מצידו השני של הגבול: החברה החדשה שנוצרת בסוריה שלאחר המלחמה

בסופו של הקיץ, קצת לפני שתשומת הלב הישראלית שוב הוסטה לכיוון עפיפונים בגבול הדרום ולעבר הבחירות שבפתח, נדמה שהסתיימה לה בשקט המלחמה הסורית. כוחות המשטר הסורי חזרו לרמת הגולן וגם כוחות האו”ם, כך נאמר, החלו לפרוש מחדש את עמדותיהם על מנת להחזיר את הסדר הישן על כנו ואת הבנות הסכם הפרדת הכוחות מ- 1974. הגבול הסורי – זה שעליו נאמר “ותשקוט הארץ ארבעים שנה” – חזר לקדמותו. הפצועים הסורים בבתי החולים הישראלים חזרו גם הם הביתה עם סגירתו של מבצע “שכנות טובה”. מקום הולדת המהפכה בדרעא הפכה למקום קברה וסוריה הישנה והטובה חזרה לשכון אל מעבר לגבול. האמנם?ד

שמונה שנים של מלחמה בסוריה שינו את פניה של המדינה וסוריה שהיתה, דומה שלא תהיה עוד. ראשית, יש להבין את השינוי הדמוגרפי והחברתי שעבר על סוריה, מדינה של 23 מליון איש טרם המלחמה ובתוכם כ-12% עלאווים, פלג חילוני בעל שורשים בשיעה ובעל קשרים הדוקים לאיראן. כיום, מספר הפליטים מחוץ למדינה עומד על יותר מ-5.5 מיליון – רובם המכריע סונים אך גם מיעוטים אחרים. מספרי ההרוגים: לפחות 511,000 , מתוכם כ-350,000 ידועים בשמותיהם, השאירו מדינה אחרת בסופה של מלחמה. הצבא הסורי, שמנה 200,000 חיילים לפני המלחמה, נשחק במהירות הן בקרבות והן בגל עריקות משמעותי שיצר את “צבא סוריה החופשי” ושורת המילציות שלחמו תחתיו. הצבא הזה לא יכל לנצח את המלחמה הסורית והוא אכן לא ניצח בה. אסד נשאר בכיסאו בגלל מילוי שורות בצבא על ידי מליציות מגויסות שבשיאן החזיקו בסוריה כ-80,000 חיילים. לסיוע הזה אחראית הייתה בעיקר איראן שבניגוד לדיווחים על יציאתה מסוריה או נסיגתה לקו דמיוני המרוחק ב-85 ק”מ מגבול ישראל, שלא מכליל את דמשק, היא דווקא מתבססת ממש מצידו השני של הגבול. אסד, השליט הבלתי מעורער של ה”רפובליקה הסורית”, לא ממש ניצח את המלחמה הזו. היא נוצחה בשבילו על ידי האיראנים על הקרקע והרוסים מהאוויר כאשר הציר הזה – הציר המנצח – הוא זה שגם קובע כיצד תראה סוריה החדשה כמו גם מי יהיו הסורים החדשים שיקבלו את פנינו מצידו השני של של קו אלפא ברמת הגולן (או מצדו השני של מעבר קוניטרה שנפתח מחדש ב 15 באוקטובר).ד

Continue reading

03Nov/16

?”שכנות טובה” בגבול הצפון

במאי האחרון התבשרנו על הקמתה של מנהלת “שכנות טובה”, יחידת קישור צבאית חדשה שתפקידה  שמירה על קשר עם תושבי הגולן הסורי, תיאום העברת סיוע הומניטרי וקליטת פצועים. לצד אנשי הלוגיסטיקה, מסר דובר צה”ל, תקלוט היחידה אנשי מקצוע, שהתמחו בהפעלת מערכות רפואיות והומנטריות ובניהול קשרים עם גורמים אזרחיים.[1] המנהלת, שהוקמה על ידי הגוף הצבאי האחראי על האוכלוסייה האזרחית ביהודה ושומרון (מתפ”ש) הינה התפתחות חשובה בעיצוב המדיניות הישראלית כלפי המשבר בסוריה, שניתן לאבחן בה שלושה שלבים עד כה. השלב הראשון (2012-2011) התאפיין בעמידה מנגד; השני (2013 והלאה) בהגדרת הקווים האדומים;  והשלישי (2016-2014) בעיצוב מדיניות השכנות הטובה בדרום הקמת מסגרת שכנות טובה.חח

עם פרוץ מלחמת האזרחים העדיפה ישראל להתייחס אל האירועים בסוריה כהתמודדות פנימית שאינה נוגעת לה ומוטב לה להשקיף עליה מהצד בלא לנקוט עמדה. מדיניות זו של ‘עמידה מנגד[2]  שאפה לא לערב את ישראל בקונפליקט באופן ישיר מתוך תפישה שהאירועים בצפונה ובמרכזה של סוריה לא אמורים להשפיע משמעותית על מערכת האינטרסים הישראלית. אלא  שהתמשכות הלחימה ו”נדידתה” לדרום סוריה[3] ולמחוזות שכנים אילצו את ישראל לשקול מחדש את גישתה. כך למשל, הכריז שר הביטחון בספטמבר 2013 ש”בהסתכלנו על מלחמת האזרחים בסוריה, אנחנו מלכתחילה הצהרנו ופעלנו כמי שאיננו מעורב ואיננו מתערב אלא אם כן פוגעים באינטרסים שלנו. לכן, קבענו קווים אדומים – העברת נשק כימי לחזבאללה או פגיעה בריבונותנו.”[4]  ישראל קבעה שלושה קווים אדומים ברורים שיחייבו תגובה: הראשון, העברת נשק, ובמיוחד נשק מתקדם, לידי ארגון חזבאללה בלבנון; השני, זליגת הקונפליקט לכיוון ישראל; והשלישי, התבססותם של גורמים רדיקלייים באזור הגבול. בפני ישראל עמדו שתי אופציות עיקריות: הראשונה, העדפת “השטן המוכר” – משטרו של אסד, על פני כאוס והשתלטות ג’יהאדיסטית אפשרית; והשנייה, פעולה נגד ‘הציר’ הפרו-איראני, הכולל את משטר אסד וארגונים הנתמכים על ידי איראן ובראשם ארגון חזבאללה, במטרה להחליש את השפעתו בסוריה ובלבנון ולמנוע את התבססותו בדרום סוריה. בהעדר הכרעה בין השתיים, התמקדה ישראל בעיקר בשמירת הביטחון השוטף ובהדיפת איומים שהעמידה בפניה המלחמה בסוריה, ומיעטה לתור אחר ההזדמנויות הגלומות בהתחברות לשחקנים מתונים יחסית בזירה.ח

Continue reading