ניר בומס וסטפן כהן

PDF כתב העת ציקלון, גיליון פברואר 2021 | גרסת

במרץ 2011 נעצרו מעאוויה וסאמר סיאסינה, שני צעירים בני 15 מהעיר דרעא שבדרום סוריה, יחד עם עוד 15 נערים בני גילם. זאת, לאחר שנתפסו בעת ריסוס כתובות גרפיטי על קירות בתים שבהן נכתב “הגיע תורך, יא דוקטור”, כלומר קריאה לבשאר אסד לעזוב את השלטון. הנערים נעלמו, דבר שעורר הפגנות בדרעא אשר דוכאו באלימות על-ידי המשטר. האירועים סימנו את ראשית “האביב הסורי”, מחאה עממית קצרת ימים אשר במוקדה עמדה קריאה לשינוי פוליטי, ובה השתתפו יחדיו מוסלמים ונוצרים, כורדים ובני מיעוטים אחרים.כ 

אותו אביב קצר הפך במהרה ל”חורף אסלאמי” סוער ועקוב מדם, ולאחר מכן למלחמת אזרחים אשר לוותה במאבק אכזרים של המשטר נגד אזרחיו. שחקני חוץ ומיליציות זרות לא איחרו להיפרס ברחבי סוריה, בעוד הסורים עצמם ממלאים ברובם תפקידים של קורבנות ופליטים במלחמה שהפכה לאחד הטרגדיות הקשות ביותר במזרח-התיכון המודרני. ע

המלחמה גבתה את חייהם של מעל חצי מיליון הרוגים,^[1] גרמה לכל סורי שני להפוך לפליט (בתוך המדינה או מחוץ לה). המערכה הקשה לא נעצרה בגבולותיה של סוריה וגלי ההדף שלה ניכרו בעבר וניכרים גם כיום באזור כולו (במיוחד בירדן, תורכיה, לבנון ועיראק), וכן בזירה הבינלאומית, ובפרט באירופה, שאליה הגיעו מיליוני פליטים סורים.כ

ממרחק של עשור ניתן לסמן עשרה שינויים מרכזיים שהתחוללו בסוריה בעקבות הטלטלה האזורית:ב

פתרון פוליטי למשבר בסוריה אינו נראה באופק. לפחות בשלב הזה, נראה כי “הקדרה הסורית” תמשיך לבעבע גם במהלך 2021. למערכה הצבאית צפויה להמשיך להתלוות מצוקה הומניטרית חריפה.ב