מלחמת האזרחים המתנהלת בסוריה ממארס 2011 שינתה את פני המדינה הסורית ללא הכר ויצרה גלי הדף המורגשים היטב במזרח התיכון ומחוצה לו. סוריה, שחוותה ארבעה עשורים של יציבות יחסית, הפכה לזירת התכתשות פנימית, אזורית ובינלאומית. היחלשות המשטר המרכזי בדמשק והפיכת סוריה לשדה מערכה, המאופיין בריבוי שחקנים בעלי אינטרסים והגיונות שונים ומתחרים, מציבים בפני מדינת ישראל אתגרים חדשים: מחד גיסא, איום התבססותם של גורמים סלפיים-ג’האדיסטיים וגורמים פרו-איראניים באזורים נרחבים, ובכלל זאת בסמוך לגבול הגולן. מאידך גיסא, הזדמנות לחיזוק השפעתם של גורמי אופוזיציה סוניים פרגמטיים ושל קבוצות מיעוטים, החולקים עם ישראל קשת רחבה של אינטרסים דומים ויריבים משותפים, ושמקצתם אף נכונים לקדם שיתופי פעולה עמה. מזכר זה מוקדש למיפוי השחקנים המרכזיים הפועלים כיום בסוריה, ובפרט בדרומה, לניתוח עמדותיהם כלפי ישראל ולגיבוש המלצות למדיניות ישראלית חדשה ואקטיבית מול הזירה הסורית המשתנה. במזכר מוצעות דרכי פעולה צבאיות, מדיניות, כלכליות והומניטריות העשויות לשרת את האינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח של ישראל, ובראשם – שמירת השקט ברמת הגולן ומניעת התבססותם של שחקנים ‘שליליים’ בצדה הסורי. המזכר מבוסס בחלקו על שיחות ומפגשים בלתי-אמצעיים שקיימו המחברים עם פעילי אופוזיציה סורים. במהלך משלים לשיחות אלה הפיץ המכון למחקרי ביטחון לאומי שאלון בקרב פעילים סורים מקבוצות שונות ובו הם הביעו דעתם בנושאים הנוגעים לתפקידה של ישראל במשבר בסוריה ולתרחישים עתידיים אפשריים אשר ליחסי הצדדים.כל Continue reading