Tag Archives: שכנות טובה

28Aug/22

הסיפור הלא מוכר של שכנות טובה – פודקאסט עם נועם בנעט

 – עם ד”ר ניר בומס

שיחה עם אֻסְכֻּת – ההסכת (פודקאסט) של נעם בנעט על מלחמת האזרחים בסוריה על פרויקט ‘שכנות טובה’ ומעין סיכום על אירועי העשור החולף אצל שכננו הסורים מצפון

. אֻסְכֻּת – ההסכת (פודקאסט) של נעם בנעט (pod.link)

,

20Dec/18

האסלאם באירופה; קשרי ישראל עם האוכלוסיה בדרום סוריה; ורשמים עדכניים מהנעשה ברשות הפלסטינית

פודקאסט אסטרטגי : המכון לחקר הביטחון הלאומי

  האסלאם באירופה; קשרי ישראל עם האוכלוסיה בדרום סוריה; ורשמים עדכניים מהנעשה ברשות הפלסטינית

ד”ר דינה ליסננסקי, חוקרת אסלאם באירופה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אריאל, מתארחת לשיחה מרתקת על מאפייני האסלאם באירופה, שיטות הפצתו ושיטות גיוס פעילים, בין השאר למטרות טרור. במדינות אירופה בשנים האחרונות ישנה התעוררות של תהליכים פנימיים, כמו התחזקות ועלייה לשלטון של מפלגות ימין קיצוני, תופעות של שנאת זרים, במקביל ותוך זיקה ישירה לפעילות הגוברת של תנועות אסלאמיות ופעילים אסלאמיים באירופה – תהליך בולט מאוד בשיח התקשורתי הישראלי והבינלאומי בשנים האחרונות. מה מייחד את האסלאם במדינות שאינן מוסלמיות לעומת האסלאם בעולם הערבי? מהי משמעות מושג הדעוה, שחזר לשיח במאה ה-20? מה כוללת פעילות הדעוה כיום וכיצד היא משפיעה על התופעה הרחבה של השפעת והפצת האסלאם באירופה, והאם היא קשורה באופן ישיר לטרור?ח

ד”ר ניר בומס (החל מדקה 11:51), מרכז פורום סוריה במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, מתארח לראיון מיוחד על הזווית ההומניטרית והסיוע הישראלי בזמן מלחמת האזרחים בסוריה. “שכנות טובה” הוא שם מבצע הסיוע של ישראל לאוכלוסיה בדרום סוריה, שבמסגרתו גם הועברו פצועים לטיפול רפואי בבתי חולים בישראל. הפרויקט, שצמח מהשטח והפך למדיניות ממשלתית, הגיע אל קיצו לפני חודשים אחדים, עם השלמת ההשתלטות של צבא אסד על המחוזות דרעא וקוניטרה. מהו המצב ההומניטרי בדרום סוריה, ובפרט סמוך לאזור הגבול עם ישראל, כיום? האם סופה של “שכנות טובה” מבשר על סוף הקשר בין ישראל לתושבים בסוריה או שישנה חלופה? איזו אסטרטגיה ישראלית עם השפעה ארוכת טווח נוצרה במהלך מלחמת האזרחים, מה עשויה להיות השפעתה על הדימוי של ישראל בקרב האוכלוסיה בסוריה והאם המניעים הישראליים היו הומניטריים בלבד?ח

ד”ר קובי מיכאל (החל מדקה 23:24) מסכם את מסקנותיו על מצבה של הגדה המערבית והזירה הפלסטינית כולה, בעקבות סיור מיוחד שערך שם צוות המכון. מהם הרשמים שמגיעים מתוך הכלא, על סמך פגישות עם אסירים מתנועת פת”ח וכן מחמאס, בין השאר על רקע המשך התחרות והפיצול בין הגופים הפוליטיים ושאלת עתידו של אבו מאזן ועתידה של הרשות? האם ישנה נימה פרגמטית ופשרנית בקרב אסירים? מהי הערכת המצב של הרשות הפלסטינית לגבי המציאות בגדה כיום? כיצד משתנה מרקם החיים, ובתוכו ההתפתחויות של התשתיות האזרחיות והכלכליות בגדה, ובפרט – הקמתה של העיר רוואבי? מה כלל פרויקט הקמתה המרשים ומהן המשמעויות של הפרויקט עבור הפלסטינים ועבור ישראל והאוכלוסיה היהודית בגדה המערבית?כ

08Oct/18

קסדות לבנות ודגלים צהובים – סופו של מבצע שכנות טובה

  

“שכנות טובה”, מבצע הסיוע של צה”ל בדרומה של סוריה בא אל סופו בחודש יולי האחרון. מציאות הגבול שהשאיר המבצע אחריו, פותחת פרק חדש בסיפור המעורבות הישראלית בסוריה.ע

מרכז דיין, צומת המזרח התיכון

ב-21 ביולי  2018, הצליח צה”ל לפנות בחשכת הלילה, לאחר מספר שבועות של תיאום, כמה מאות מחברי ה”קסדות הלבנות”, ארגון ההצלה הסורי שנודע בין השאר בדיווחיו על השימוש בנשק כימי שנעשה מצד משטרו של אסד נגד המורדים. המפונים – שזוהו כולם שמית על פי רשימות שהוכנו מבעוד מועד – הועברו לירדן ומשם המשיכו רובם לאנגליה ולגרמניה, המדינות הקולטות שהסכימו לקבלם.[1] מבצע החילוץ הזה היה במידה רבה “שירת הברבור” של  מבצע “שכנות טובה”, שמה של היחידה שניהלה את פעילות צה”ל בסוריה. זו גם הייתה הפעילות חוצת הגבול האחרונה של צה”ל ב”דקה התשעים”, מעט לפני שצבא סוריה חזר באופן רשמי לאייש את מעברי הגבול, לאחר שנים בהם דרום סוריה –  מחוזות דרעא וקונייטרה הסמוכים לישראל, התנהלו כמובלעת עצמאית למחצה בשליטת מיליציות מורדים. בראשית יולי נפרצו קווי ההגנה ובתהליך מהיר שכלל גם סדרה של “הסכמי הסדרה”, שאינם אלא הסכמי כניעה או פינוי מרצון, החל  צבא סוריה להתקדם דרומה. קווי המורדים נפלו במהירות, בעיקר מתוך הבנה שאין בכוחם לעצור מתקפה נגד כוחות צבאיים גדולים ועדיפים בהרבה. יתר על כן, בשלב זה של הלחימה איבדו כוחות המורדים את תמיכת פטרוניהם (למעט אלה הפועלים תחת המטרייה האמריקאית באזורים הכורדיים), בשעה שמשטרו של אסד המשיך להינות מתמיכתן של רוסיה ואיראן. המתקפה המהירה והסכמי ההסדרה יצרו גל חדש של עקורים פליטים ומחנות אוהלים סמוך לגבולה של ישראל. כ-30,000 פליטים סורים התמקמו מצידה השני של גדר המערכת, שיגרו קריאות ונשאו שלטים בבקשה להיכנס לישראל.[2] ישראל, מצידה, המשיכה להעניק סיוע הומניטרי למחנות החדשים אך הצהירה שלא תוכל לעשות יותר מכך לשינוי מאזן הכוחות בדרום. ח

Continue reading