החמאס מבולבל

10/1/2005

הסינים, כך פורסם, זועמים על ישראל. הסיבה: מזל”טים שישראל מכרה לסין לפני כעשור, ונמצאים כעת בארץ לצרכי תחזוקה, עוררו את כעסם של האמריקנים ואת התביעה שלא להחזירם לסין. האפשרות שהמטוסים הזעירים אכן יקורקעו בארץ הביאה את סין לאיים על ישראל בצעדי תגובה חמורים, ובהם ביטול השתתפותן של חברות ישראליות באבטחת אולימפיאדת בייג’ין ב-2008.  
כדי להבין טוב יותר את הזעם הסיני, כמו גם את הכעס האמריקני, כדאי אולי לבחון קצת יותר לעומק את מערכת היחסים הביטחונית בין שתי המדינות ואת מקומה של ישראל במערכת הזאת.
 
יון גינג, נשיא האקדמיה הסינית לטכנולוגיה, הכריז לפני כשלושה שבועות כי “אנשי הרפובליקה הסינית יוכלו להגשים את חלום הנסיעה בחלל תוך 20 שנה” – כמובן, לאחר שנושאי בטיחות והוזלת עלות הנסיעה יטופלו על ידי המדענים הסינים. סין, הוסיף גינג, “תפתח מערכת יציבה שתאפשר לאזרח ולמכור את טכנולוגית החלל שלה”. טכנולוגיית החלל המפותחת של סין, המשמשת כיום אך ורק לצרכים צבאיים, תגיע בקרוב גם אל האזרח הסיני הפשוט. חללית לכל פועל.

ההשראה הגיעה מרייגן

אמנם, ב-16 לנובמבר דיווחה הטלוויזיה הסינית על תוכנית לשיגור 100 לוויינים עד לשנת 2020, כדי “שיוכלו להשקיף על כל פינה בסין”. על פי דובר משרד המדע והטכנולוגיה הסינית, כבר בימים אלו מתבצעת עבודת מיפוי במטרה “לפקח על פעילויות שונות של החברה הסינית”. במדינה שבה נעצרים אזרחים פשוטים כאשר הם מעלים בדעתם מחשבות שאינן עולות בקנה אחד עם מחשבות הממשל, זוהי מן הסתם אחת הדרכים להביא את טכנולוגיית החלל אל האזרח הפשוט.
 
באוקטובר 2003 יצאה החללית הסינית שאזוהו-5 (רכב האלים) לדרכה מאתר השיגור גיוקן בצפון סין. קולונל יאנג ליוי בן ה-38 נהייה  לטייקונאוט הסיני הראשון שהגיע לחלל והפך את סין למדינה השלישית שהצליחה לשגר אדם לחלל (אחרי ארה”ב ורוסיה). תוכנית החלל הסינית היא בת טיפוחיו של הנשיא-לשעבר ז’יאנג זמין,  שממשיך לעקוב אחר הפרויקט גם לאחר פרישתו בשנה שעברה. תוכנית החלל הסינית מצטיירת כשונה מהותית מתוכנית החלל האמריקאית והאירופאית, הבנויה ברובה לצורכי מחקר. הסינים כבר הכינו תוכניות מבצעיות לשיגור מעבורת שתדע להשמיד מערכות לווין ותקשורת אמריקאיות  – תוכניות, אגב, שההשראה להן הגיעה בוודאי מתוכנית “מלחמת הכוכבים” המפורסמת שהגה הנשיא רייגן.
 
באופן פומבי, הסינים מתנגדים לתהליך המיליטריזציה של החלל. אך עם ההתפתחות המהירה של רשת הלוויינים הסינית, הפרושה כיום מסביב לרוב כדור הארץ, הצליחה סין לשפר את יכולותיה גם בתחומים צבאיים. קפטן שי-זונג-צ’אנג ממעבדת הצי של הצבא הסיני אמר לאחרונה ש”העליונות בחלל הינה תנאי לניצחון צבאי, היות וחזית החלל הינה החזית החדשה של הקרב”. ככלל, נדמה שסין רוצה להתקרב לנקודה שבה תוכל לאתגר עליונותה של ארה”ב כשומר הסף של החלל.

איום על ארה”ב

בארה”ב יש רואים בצעדים האחרונים של סין – ובכללם הליבראליזציה הכלכלית, המודרניזציה התעשייתית והצבאית וההיפתחות ההדרגתית לעולם הלא-קומוניסטי – כאיום ישיר על העליונות וההגמוניה האמריקנית. האמריקנים, שתלותם בטכנולוגיית לווין גברה בשנים האחרונות, חוששים מיכולות סיניות שעלולות, ביחד עם מדינות כמו צפון קוריאה או איראן, להפר את מאזן ההרתעה האמריקני. הסינים לעומתם מזהים ששער הגישה לחלל יוכל להוות נדבך נוסף בהכרתה של ארה”ב בסין כמעצמה צבאית וכלכלית וכגורם פוליטי שיש להתחשב בו. 
 
ואצלנו? קולות מסוג זה נשמעו עוד בשנת 2000, אז מנעה ארה”ב מישראל למכור לסין ארבעה מטוסי ביון מתקדמים מסוג פלקון. השנה קבעה הוועדה האמריקנית לבחינת הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין ארצות-הברית לסין ש”ישראל ורוסיה מסייעות לסין להפוך את צבאה למתקדם וקטלני מבעבר, למרות התחייבות ישראל לא לספק לסין נשק שיסכן את ביטחונה של ארה”ב”. ואם זה לא מספיק, רשת הלוויין הערבית אל-ג’זירה פרסמה שמועות כאילו אנשי השדולה הפרו-ישראלית בארה”ב, הנמצאים עדיין תחת חקירה אמריקנית, היו מעורבים בהעברת טכנולוגית גרעיניות אסורות לסין. 
 
ישראל, מן הסתם, תידרש להמשיך בניווט העדין שבין הרצון להרחיב את מעגל שיתוף הפעולה הכלכלי עם סין לבין הצורך שלא לפגוע באינטרס האמריקני. מלחמת הכוכבים הזו עדיין אינה מעניינינו, אבל זליגה אפשרית של טכנולוגיות צבאיות סיניות למדינות כמו איראן יכולה וצריכה להטריד את אלו האמונים על נושאים מסוג זה. ובענייני מכירות – רק בחודש שעבר חזר שר המסחר והתעשייה מהודו, מלווה בשלל עסקאות ביטחוניות מרקטות ועד פרופלורים. שיקנאו להם הסינים.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.