סוריה מתחילה להתאושש ממלחמה ארוכה שקרעה את המדינה ואזרחיה • ישראל מתחילה לחשוב על היום שאחרי מלחמת 7 באוקטובר • זהו הזמן להתחלה חדשה עבור שני העמים • זהו הזמן לאפשר לסורים ולישראלים לגלוש יחד בחרמון במקום להילחם עליו • מיוחד: סורי וישראלי כותבים על עתיד משותף באזור

שאדי מרטיני וד”ר ניר בומס|

סוריה וישראל נולדו בהפרש של שנתיים כאויבות מרות. מאז 1948, הרפובליקה הערבית הסורית הצעירה השתתפה בכל המלחמות הגדולות נגד ישראל והחזיקה בגאווה את דגל ההתנגדות. למרות הסכם שביתת הנשק מ-1974, סוריה קשרה את גורלה עם איראן ועם חיזבאללה והמשיכה בתוקפנותה נגד ישראל דרך לבנון וכבסיס קדמי לשלוחותיה של טהרן. אלא שעכשיו, עם תחילתו של פרק חדש הנכתב בסוריה, אולי הגיע הזמן לכתוב גם פרק חדש ביחסיה עם ישראל.

ב-2011 הסורים יצאו לרחובות נגד בשאר אסד שהגיב בדיכוי אכזרי שהוביל למלחמה אכזרית עוד יותר, שבה איבדו את חייהם כמעט מיליון סורים, בעוד שני שלישים מהסורים הפכו לפליטים מחוץ למדינה או בתוכה. ובכל זאת, המלחמה האיומה הביאה גם רגע בלתי צפוי של תקווה. ב-2015 החליטה ישראל לפתוח את גבולותיה להעברת סיוע הומניטרי אל מעבר לגבול, שהיה בשליטת קבוצות אופוזיציה שונות – כולל היאת תחריר א-שאם, שהפכה מאוחר יותר לארגון חזית השחרור של ג’ולאני (א-שרע). מבצע “שכנות טובה” הביא את הסורים והישראלים לעבוד יחד ולעזור לכ-1.5 מיליון סורים שהיו נתונים תחת המצור של כוחות אסד. מאמץ זה, שבו היו מעורבים כותבי מאמר הזה, גרם לשינוי גישה מצידם של הסורים שראו את אויבם המושבע מציל חיים, בעוד ממשלתם מפציצה ערים ובתי החולים.

כתוצאה ממאמצים אלה, הסורים והישראלים כבר לא היו זרים מוחלטים. מאז התקיימו ביקורים רבים של סורים בישראל והחלו להיווצר שותפויות נוספות בין קבוצות אזרחיות. לאחרונה אף נצפו ישראלים בסוריה ויהודים, כולל הרב הסורי יוסף חמרה, שחזרו לבקר ברובע היהודי בדמשק. ב-8 באוקטובר 2023 הצטרף חיזבאללה למאבק גם בחזית הסורית, שהפכה לזירה נוספת בטבעת הלחימה סביב ישראל. שנה אחר כך, עם נסיגת רוסיה מרוב נכסיה בסוריה לטובת המלחמה באוקראינה, ולאור תגובת ישראל נגד חיזבאללה ויעדים איראניים בסוריה – אסד נותר חשוף, כאשר צבאו הממורמר היה חלש וחסר מוטיבציה להגן עליו. יום לאחר הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון, כוחות אופוזיציה סוריים בראשות חזית השחרור ובהובלת ג’ולאני החלו במתקפת בליץ וכבשו את העיר הגדולה ביותר, חלב, ונעו דרומה לעבר העיר חמה. ביחד עם כוחות אופוזיציה בדרום שנעו לעבר דמשק, סוריה נכבשה והנשיא אסד ברח מהמדינה ב-8 בדצמבר 2024. המלחמה הסורית שנמשכה כמעט 14 שנים הסתיימה בניצחון צבאי של 11 יום שהפתיע רבים בעולם. רבים מהסורים ראו בפעולות ישראל נגד חיזבאללה ואיראן כתרומה משמעותית לניצחונה של האופוזיציה על אסד.

המנהיגים החדשים של סוריה – שהם גם המנהיגים של חזית השחרור – החלו לשלוח מסרים חיוביים כלפי האזור וכלפי ישראל. הם חדלו מלהתייחס לישראל כ”ישות ציונית” או כ”פלסטין הכבושה”. אף שביקרו אותה על מתקפותיה הצבאיות, הם כינו אותה לראשונה בשמה.

מערכת היחסים הישראלית-סורית שהתפתחה ב-15 השנים האחרונות הראתה שאנו יכולים לעבוד יחד. שנינו נלחמנו למען עתיד טוב יותר לעם שלנו, ולאחרונה מול אותם אויבים

ישראל מצידה פתחה במבצע צבאי והשמידה את רוב הנכסים האוויריים הסוריים, יחד עם מתקנים צבאיים ומחקריים אחרים. היא שלחה את חייליה מעבר לגבול של הסכם הפסקת האש מ-1974 וכבשה את החרמון הסורי. אף על פי שניתן לראות את ההצדקה הישראלית לפעולות אלה, כמו גם לדרישה לפירוז מנשק מדרום לדמשק, עבור הסורים היה זה מסר של מלחמה ולא הזמנה לדיאלוג.

רבים מהסורים חשבו כי אסד, חיזבאללה ואיראן הם האויבים האמיתיים של שתי המדינות ושעליית סוריה חדשה עשויה לפתח קשרים על בסיס אחר מאשר תוקפנות צבאית. דומה שישראל מנסה להעביר מסר שסוריה תישאר אויב ללא קשר לעומד בראשה או לכוונותיה. אנו מאמינים שיש מקום למסר אחר.

• • •

מציאות של מלחמה תמידית הייתה ועודנה ההוויה השלטת הן בסוריה הן בישראל, והשנים האחרונות לא היו יוצאות דופן. סוריה רק מתחילה להתאושש ממלחמה ארוכה שקרעה את המדינה ואזרחיה. מחולקת והרוסה משנים של קונפליקט, היא נעדרת תשתיות בסיסיות כמו חשמל ומים.

ישראל חוותה את חלקה שלה במלחמות, במיוחד לאחר 7 באוקטובר. דומה ששני העמים שלנו ראו הרבה דם ודמעות. אנו למודי טראומה, עייפים ממאבק קיומי בלתי נגמר. מערכת היחסים הישראלית-סורית שהתפתחה ב-15 השנים האחרונות הראתה שאנו יכולים לעבוד יחד. שנינו נלחמנו למען עתיד טוב יותר לעם שלנו, ולאחרונה מול אותם האויבים. שנינו חיפשנו תקווה – וישראל נתנה תקווה כשסיפקה טיפול רפואי לעשרות אלפי סורים. האם נוכל לתרגם את החלק הזה בקשרינו להתחלה טובה יותר עבור המדינות שלנו?

כאשר הסורים מתחילים לשקם את ארצם, וישראל מתחילה לחשוב על היום שאחרי המלחמה, אנו סבורים שזהו הזמן לחשוב יחד על מחר שונה עבור כולנו. הסורים הצליחו להחזיר לעצמם את אדמותיהם. הרוב, שהודר ממדינתו מעל חמישה עשורים, חזר לשלוט. הסורים זקוקים ומוכנים להתחלה חדשה. בעבודה נכונה, אנו מאמינים שניתן יהיה לעצב מערכת יחסים אחרת בין שני העמים. זהו הזמן לאפשר לסורים ולישראלים לגלוש יחד על הר החרמון במקום להילחם עליו. זהו הזמן להתחלה חדשה עבור שנינו.

שאדי מרטיני הוא מנהל בית חולים סורי מהעיר חלב שהשתתף במרד הסורי. כיום הוא מנהל ארגון הומניטרי . ד”ר ניר בומס מנהל את התוכנית לשיתוף פעולה אזורי במרכז משה דיין, אוניברסיטת תל-אביב. שניהם פעלו במסגרת תוכנית “שכנות טובה” שהביאה סיוע הומניטרי לדרום סוריה דרך ישראל