In this latest edition of Tel Aviv Notes, Nir Boms and Karim Nassar examine the Suwayda crisis in Syria and how it has affected the delicate balance of relations between the new government in Syria and its Druze minority.
Bedouin families leaving the city of Suwayda, July 2025. Credit: Syrian Ministry of Interior, via Wikimedia commons
In July 2025, violence erupted in Suwayda, a southern Syrian city and stronghold of the Druze minority in Syria. Disturbing images of death, mutilation, and militia clashes shocked Israel and much of the world. To grasp the crisis, one must understand the interplay of local rivalries, national politics, and the struggle for regional power shaping southern Syria today.
Recent Israeli strikes in Syria have been analyzed by some as humanitarian interventions to protect the Druze community, and others as escalatory breaches of Syrian sovereignty that risks further destabilizing the country. This policy wall tackles the nature of Israeli-Syrian relations post-Assad, the prospects of some form of agreement between the two sides, and the potential input of the Abraham Accords countries such as the UAE in mediating this interplay. Speaker: Nir Boms, Research Fellow, Moshe Dayan Center, Tel Aviv University, Israel Moderator: Mahdi Ghuloom, Junior Fellow in Geopolitics, ORF Middle East.
שיא סוריה אחמד א-שרע, שזכה ל”חיבוק אמריקני” והסרת סנקציות, מסכן את הלגיטימציה שרכש עקב הברוטליות של כוחותיו בטבח הדרוזים • השאלה הקריטית: האם מדובר באסטרטגיה מכוונת או בחוסר שליטה ממשי בכוחותיו? • וגם: איך ישראל יכולה להגן על הדרוזים – מבלי להיגרר למלחמות פנימיות? • פרשנות
מה הפנים האמיתיות של א-שרע? (ארכיון) | צילום: רויטרס
האלימות שהציפה את דרום סוריה בשבועות האחרונים כבר מזמן איננה “עוד עימות מקומי”. גל הדמים שפרץ בין מיליציות דרוזיות לשבטים בדואיים התפתח במהירות לטבח קשה, שבעיצומו התערבו כוחות המשטר הסורי – באכזריות שהזכירה ימים אפלים של מלחמת האזרחים. למעלה מאלף הרוגים, רבים מהם אזרחים.ע
גם הפעם, כפי שקרה גם בסוף חודש אפריל, ישראל בחרה להתערב ופתחה בגל תקיפות אוויריות נגד משטרו החדש של אחמד א-שרע, שהגיע עד לארמונו בדמשק. הפסקת אש אומנם הושגה, אך הדינמיקה שנותרה בשטח נותרה שברירית ונפיצה.ע
לצד הצעדים הצבאיים, החלה ישראל לעצב מדיניות חדשה, הנשענת על חיזוק הקשר עם קהילות המיעוטים – ובראשן העדה הדרוזית. “אסטרטגיית המיעוטים” הזו לוותה בשורת הצהרות חד-משמעיות מצד ראשי המדינה. הקשר עם הדרוזים בסוריה התהדק, ונוכחות ישראלית בדרום המדינה תרמה לכך. “נגן על הדרוזים מול כל איום”, הבטיח שר החוץ ישראל כ”ץ, וישראל אף שלחה מסר ברור כשתקפה לראשונה בסוף חודש אפריל את ארמון הנשיאות, לאחר מתקפה על שכונות דרוזיות בבירה.ע
Israel’s approach to Syria since the fall of Bashar al-Assad’s regime has become more assertive, driven by security fears that were intensified by the trauma of the October 7, 2023 Hamas attacks. For Jerusalem, the emergence of the interim President Ahmed al-Sharaa’s transitional government is a double-edged sword that could serve as an opportunity for strategic realignment, but also poses latent threats.
Although al-Sharaa’s rise has rightfully generated considerable concern given his jihadist background, the new Syrian government’s first six months has had notable positive developments. This includes the presentation of a pragmatic agenda that has emphasized power-sharing, minority rights, and economic development.
Further bolstering his international standing, al-Sharaa secured broad sanctions relief from the United States after a meeting with President Donald Trump in Saudi Arabia.
The US president’s recent executive order lifting Syria sanctions, signed on June 30, states that “the United States is committed to supporting a Syria that is stable, unified, and at peace with itself and its neighbors.” al-Sharaa also assuaged fears about potential nuclear activity after he offered full cooperation and access to the United Nations International Atomic Energy Agency after a visit by the agency’s Director General Rafael Grossi in early June.
Although al-Sharaa has made several moves that should reassure Israeli decision makers: refraining from engaging with Hamas, expelling factions of the Popular Front for the Liberation of Palestine and Hamas, arresting two senior Palestinian Islamic Jihad figures, and trying to thwart smuggling operations between Iran and Hezbollah across Syria—they appear unconvinced.
