האולימפיאדה הסתיימה – אך הדיכוי בסין נמשך. על קשר השתיקה של ענקיות הרשת, על רפיסותה של דעת הקהל העולמית ואיך הרשת הצליחה לשחרר 500 איש שנחטפו לעבדות?
ניר בומס, ניב ליליאן
המשחקים האולימפיים בבייג’ין תמו, ועינו של העולם מוסטת כעת מסין. אך הדיכוי השיטתי של חופש המחשבה, ההגבלות על ביטויים לא רצויים והפגיעה בחירויות הבסיסיות ביותר, שכל אדם בחברה המערבית מקבל אותן כברורות מאליהן, ימשכו.
גם במהלך האולימפיאדה, הסינים לא בחלו בסילוק רעיונות שאינם רצויים להם מהשוק המחשבות והדעות הציבורי. נשיאות הוועד האולימפי הבינלאומי, אמנם הודיעה בגאווה ש- “בפעם הראשונה, התקשורת הזרה תוכל לסקר ולפרסם את עבודה באופן חופשי אפילו בסין עצמה”, וש-“לא תהיה צנזורה על האינטרנט”.