שיא סוריה אחמד א-שרע, שזכה ל”חיבוק אמריקני” והסרת סנקציות, מסכן את הלגיטימציה שרכש עקב הברוטליות של כוחותיו בטבח הדרוזים • השאלה הקריטית: האם מדובר באסטרטגיה מכוונת או בחוסר שליטה ממשי בכוחותיו? • וגם: איך ישראל יכולה להגן על הדרוזים – מבלי להיגרר למלחמות פנימיות? • פרשנות
האלימות שהציפה את דרום סוריה בשבועות האחרונים כבר מזמן איננה “עוד עימות מקומי”. גל הדמים שפרץ בין מיליציות דרוזיות לשבטים בדואיים התפתח במהירות לטבח קשה, שבעיצומו התערבו כוחות המשטר הסורי – באכזריות שהזכירה ימים אפלים של מלחמת האזרחים. למעלה מאלף הרוגים, רבים מהם אזרחים.ע
גם הפעם, כפי שקרה גם בסוף חודש אפריל, ישראל בחרה להתערב ופתחה בגל תקיפות אוויריות נגד משטרו החדש של אחמד א-שרע, שהגיע עד לארמונו בדמשק. הפסקת אש אומנם הושגה, אך הדינמיקה שנותרה בשטח נותרה שברירית ונפיצה.ע
לצד הצעדים הצבאיים, החלה ישראל לעצב מדיניות חדשה, הנשענת על חיזוק הקשר עם קהילות המיעוטים – ובראשן העדה הדרוזית. “אסטרטגיית המיעוטים” הזו לוותה בשורת הצהרות חד-משמעיות מצד ראשי המדינה. הקשר עם הדרוזים בסוריה התהדק, ונוכחות ישראלית בדרום המדינה תרמה לכך. “נגן על הדרוזים מול כל איום”, הבטיח שר החוץ ישראל כ”ץ, וישראל אף שלחה מסר ברור כשתקפה לראשונה בסוף חודש אפריל את ארמון הנשיאות, לאחר מתקפה על שכונות דרוזיות בבירה.ע
Continue reading